הקדמה

עמוד:7

| 7 המדמה סגרנו עסקה, ובתוך חודשים ספורים הצלחנו, בעבודה מודיעינית וביטחונית מאומצת, להפחית משמעותית את המוטיבציה של השודדים להגיע לסניפי החברה . את בעיית הפשע בדרום אפריקה לא פתרנו, אבל כספי החברה ואנשיה היו בטוחים בהרבה . בסוף אותה שנה חזרתי לישראל מלא סיפוק מן ההצלחה גם אם מודאג ממצב הפשע בדרום אפריקה, שבה יכולים שודדים לתקוף דרך קבע חנויות של חברות ענק . חזרתי ביום חמישי, וביום ראשון בשמונה בבוקר קיבלתי טלפון ממנכ"לית של אחת מחברות הדלק בישראל . "יניר, אני מבקשת לפגוש אותך בדחיפות", היא אמרה . "בסדר", אמרתי לה, "יש לי פגישה בשעה 11 בתל אביב, אפגוש אותך אחר כך" . "לא, יניר, זה בהול . אני מבקשת שתבוא עכשיו" . דחיתי אפוא את הפגישה בתל אביב והגעתי לפגוש אותה במשרדיה בנתניה . לידה ישב אדם חביב, שהתברר כמנהל רשת חנויות הנוחות של החברה . "שודדים אותי כל ערב", אמרה המנכ"לית . מדי ערב היו מגיעים לסניפים שודדים רעולי פנים, בדרך כלל עם נשק חם, מאיימים על המוכרנים, קושרים את הכספת או את הקופה החכמה לרכב, תולשים אותן ממקומן ונעלמים . הסתכלתי עליה מזועזע . "דבר אחד אני מבקש שתבטיחי לי", אמרתי לה, "אל תספרי למנכ"ל של החברה הדרום-אפריקאית שדברים כאלה קורים בישראל" . בחנתי את סרטי האבטחה של תחנות הדלק ולא האמנתי למראה עיניי . האם באמת חזרתי לישראל ? שאלתי את עצמי . המראות היו קרובים באופן מחריד לאירועי הפשיעה שהכרתי מדרום אפריקה . במקרי השוד האלה טיפלנו ביצירתיות בשיתוף עם משטרת ישראל, אך מאז נתקלתי שוב ושוב במקרי פשיעה חמורים וחריגים, ובעיקר משוללי בושה ופחד . בעוד הפשיעה בדרום אפריקה אכן חמורה ומסוכנת, שם לפחות יש למשטרה ולחברות האבטחה והמודיעין הפרטיות סמכויות חוקיות ויכולות מבצעיות מתאימות . בישראל המשטרה אינה עומדת בעומס, ולחברות הפרטיות אין כל

הוצאת סלע מאיר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר