הקדמה: "היא מדינת ישראל": מאחורי הקלעים של מגילת העצמאות

עמוד:11

הקדמה | 11 להתלהבות ששררה בחגיגות בשדרה . כשהמדינאים, הפקידים, העיתונאים, הכתבים והרבנים עזבו את המוזיאון, הם פגשו המון אדם חוגג את הכרזת המדינה החדשה . הפגישה הייתה אמורה להישמר בסוד מסיבות ביטחוניות . זה היה הסוד הידוע ביותר בתל-אביב . חוגגים שבאו מבחוץ שטפו את האולם ומוזיקה עממית רעמה מן הרמקולים . בשדרות רוטשילד, תושבי תל-אביב, לראשונה ישראלים, חגגו את 6 הממלכתיות שזה עתה הושגה אל תוך השעות הקטנות של הלילה . דוד בן-גוריון, מצידו, זה עתה היה למנהיג מדינה . הוא לא הצטרף לחוגגים ואף לא למתפללים בשבת בבית הכנסת הגדול של תל-אביב . הוא היה טרוד בעניינים אחרים . יהודי ישראל חגגו את עצמאותם המדינית, אך בן-גוריון כתב רק ארבע נקודות תמציתיות בנושא ביומנו ב- 14 במאי 1948 : באחת מועצת העם . אישרנו הנוסח של הכרזת העצמאות . בארבע הכרזת העצמאות . בארץ צהלה ושמחה עמוקה — ושוב אני אבל בין השמחים, כביום 29 לנובמבר . בארבע אחה"צ הוכרזה העצמאות היהודית והוקמה המדינה . גורלה בידי כוחות הביטחון . מיד אחרי טקס ההכרזה חזרתי לבית המפקדה ונתיעצנו על המצב המחמיר . בפסקה הבאה ביומן כתוב : "החלטנו על 'גיוס' רובים במשקים בשביל חטיבה חדשה" . רשימותיו מ- 14 במאי 1948 מסתיימות בשאלה מבשרת רעות : "היפציצו הלילה את ת"א ? " הכרזת העצמאות של ישראל "ההכרזה על הקמת מדינת ישראל", שמה הרשמי של מגילת העצמאות, שינתה הכול מבחינת העם היהודי . מעשה ההכרזה

הוצאת סלע מאיר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר