|
|
עמוד:12
12 באזור האפור : הקאפו היהודי במשפט החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, תש"י - 1950 , ומכוחו העמידה לדין במהלך כעשרים וחמש שנה כמה עשרות יהודים . ההשוואה מעוגנת בהקשרים הפוליטיים, החברתיים והמשפטיים בשני המקומות ובוחנת את היחסים בין קהילה, משפט וזהות . הבחירה בשתי המסגרות החברתיות מעמידה במרכז הספר שני סוגים של התמודדות משפטית : המשפט הקהילתי במחנות העקורים מכאן והמשפט המדינתי בישראל מכאן . מה היה טיבן של שתי שיטות המשפט שדנו במשתפי הפעולה היהודים ? כיצד בחרה קהילת העקורים להגדיר את הקטגוריה המשפטית של "שיתוף פעולה" וכיצד עשתה זאת מדינת ישראל ? אילו מעשים נחשבו מעשים של שיתוף פעולה בשני המקומות ? מה היה מקור הסמכות המשפטית של קהילת העקורים ? האם קיבלו הניצולים הישראלים את המתווה המשפטי שניסחה המדינה עבורם, או שמא סללו לעצמם דרך התמודדות משלהם ? יותר משישה עשורים מאז הקימו היהודים את בית הדין המיוחד באזור הכיבוש האמריקני באירופה, יותר מארבעים שנה מאז חדלה מדינת ישראל להעמיד לדין יהודים לפי החוק לעשיית דין, ועדיין השיח החברתי והפוליטי בסוגיה זו נותר רדוד וחד – ממדי כשהיה . הקלות שבה נעשה שימוש במונחים "יודנרט" או "קאפו" כשמות גנאי בעיקר בהקשרים פוליטיים, 3 מעידה הן על כישלונו של המשפט הישראלי, שהדיר את משפטי הקאפואים היהודים מתוכו והותיר אותם גנוזים ונסתרים בתיקי קרטון מתפוררים בארכיון המדינה, והן על כישלונו של העולם היהודי – ישראלי שהדיר את הסוגיה של שיתוף פעולה יהודי מהזיכרון הקולקטיבי והותיר אותה ככלי ניגוח בשדה הפוליטי . הספר בא אפוא לנער את האבק מעל תיקים אלה ואחרים ולהחזיר לתודעה ההיסטורית, המשפטית והחברתית את אחת התופעות שהסעירו את העולם היהודי – ישראלי לאחר השואה . מאז שנות השמונים זכו משפטי השואה בישראל לפריחה מחקרית מתוך הבנה שהם חלק בלתי נפרד מחקר המשפט, ואולם מחקרים אלה התמקדו בעיקר 3 "קאפו בשירות האיסלאם" - כך כינו גולשים את ח"כ וראשת מרצ זהבה גלאון לאחר שכתבה בטוויטר, בעקבות הפיגוע בירושלים ב – 11 בדצמבר ,2017 כי אף שאין ולא יכולה להיות הצדקה לטרור, "אי אפשר להעמיד פנים שגל ההסלמה הנוכחי מנותק מהצהרת טראמפ" . ראו באתר כיכר המדינה : 201 / https : / / kikar . org / member . בהקשר השימוש הפוליטי ראו גם : בילסקי וגור אריה, "בזכות המבוכה" .
|
|