|
|
עמוד:12
12 יצחק ( איציק ) פלג דיוק "שתי קריאות" במקרא מתוך הנחה שאין קריאה זו "תאונה" ולא אי – הבנה, אלא הבנת הטקסט במיטבו . גישה זו מהווה נדבך הכרחי לשער השני . השער השני יידון בסיפור חלום יעקב בבית אל ופשרו הכפול . בפרק זה אדגים קריאה צמודה של הסיפור שתחשוף את המגמות הנשקפות ממנו . בשער השלישי ארחיב את מעגל ההתייחסות מסיפור החלום אל סיפורי האבות . אבקש להראות כי סיפור חלום יעקב מתפקד כסיפור בתוך סיפור . כלומר, כ"שיקוף מזערי" של מסעי האבות אל הארץ וממנה . לשם כך נצא למסע בעקבות מסעי האבות ונבחן את היחס של המספר למסעות אלו . בשער הרביעי, אסכם את המסע ואצא למסע אחר, מסעו של "שַׁעַר הַשָּׁמַיִם" בין בבל, לבית אל ולירושלים . לשם כך אשווה בין סיפור חלום יעקב לבין סיפור מגדל בבל וליתר דיוק בין הסולם, למגדל ולזיגורט הבבלי . קריאה קשובה במקרא לימדה אותי שהמקרא נושא עמו חזון "ציוני" . הספר שלפניכם חושף את היחס "הציוני" ( במובן של עידוד העלייה לארץ ) של המספר המקראי למסעותיהם של האבות אל הארץ המובטחת וממנה . אברהם אבינו נענה לצו האל האומר לו : "לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ [ . . . ] אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ" ( יב 1 ) ועולה ארצה . אבל בעקבות רעב שפקד את הארץ אברהם מחליט לרדת 2 נראה שהמספר מהארץ ( יב 10 ) . אברהם אבינו הוא העולה והיורד הראשון . המקראי חש אי – נחת מירידתו של אברהם למצרים . הפועל שנבחר לציין את הגירתו של אברהם מן הארץ הוא "וַיֵּרֶד", והוא נושא קונוטציה שלילית . כך, למשל, כשמסופר על יצחק שהתכוון לרדת למצרים עקב רעב בארץ אומר לו אלוהים במפורש : "אַל תֵּרֵד מִצְרָיְמָה" ( כו 2 ) . ומכאן הגירה מן הארץ היא "ירידה" . ואילו הפועל במקרא למסע אל הארץ הוא "וַיַּעַל", והוא נושא קונוטציה חיובית . ומכאן הגירה אל הארץ מוגדרת כ"עלייה" . כאשר יעקב היה בדרכו לרדת מהארץ הוא חלם חלום ובו ראה "סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַהַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ" ( כח 12 ) . האל מבטיח לשמור עליו ולהשיבו ארצה ( כח 15 ) . אבקש להוכיח שהמראֶה בחלום מתפקד כשיקוף מיזערי של סיפורי האבות בנושא העלייה והירידה מן הארץ . הבנת חלום יעקב כשיקוף מזערי עשויה, לדעתי, לסייע בפיצוח הפשר הסימבולי של החלום . 2 . איציק פלג, "אברם ה'ציוני' וה'יורד' הראשון", על הפרק , 14 ( 1998 ) : 25 - 31 .
|
|