|
|
עמוד:11
11 לֶך לְךָ במבט רטרוספקטיבי, מסתבר, שאת הקול שקרא לי "לך – לך בעקבות מסעי אברהם אבינו" כבר שמעתי בשנות נעוריי . אני מזמין אתכם קוראים וקוראות יקרים, לצאת עמי למסע ספרותי בעקבות סיפורי המסעות של אבותינו אל הארץ וממנה . צאו לדרך - דרך צלחה ! הכותרת של הספר : לֶךְ-לְךָ - מסעי האבות בסיפורי המקרא , באה להציג את התימה העוברת כחוט השני לאורך הספר . חנה נוה בפתח ספרה נוסעים ונוסעות, סיפורי מסע בספרות העברית החדשה כותבת : המושג "מסע" משמש אותנו בשתי משמעויות רווחות : במשמעותו המיידית והמילולית הוא ציון של תנועה מוגדרת ממקום למקום בזמן הריאלי ובמרחב הפיזי [ . . . ] וניתן לשרטטו על גבי מפת שטח גיאוגרפית ואילו במשמעותו המושאלת המסע הוא ציון של שינוי במרחב המנטאלי והפסיכי [ . . . ] , גם אם לא כלולה בו תזוזה פיזית כלשהי . 1 סיפורי המסע של האבות במקרא מכילים במובן מסוים את שתי המשמעויות הללו . מבחינה גיאוגרפית כיוון המסע ( מאין ולאן ) הוא העיקר, והוא מכתיב את המשמעות הערכית ( חיובית או שלילית ) של המסע . בסיפורי המסע של האבות במקרא אין כמעט כל התייחסות לתחנות במסלול ולקשיים שבדרך . תיאור מסעו של יעקב לגלות בחרן ( הפותח את סיפור חלום יעקב ) מסתכם בשש מילים : "וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה" ( כח 10 ) . תשומת הלב שלנו תוקדש למסעותיהם של האבות במשמעותם המושאלת והערכית, וביחסו של הסיפור המקראי אל המקום שאליו נסע הגיבור ולהשלכות הנובעות מכך, ולא במסע הפנימי שעובר הנוסע . המסע של אברהם ושרה למצרים ( יב 10 - 20 ) , שהוגדר כירידה מהארץ, העמיד את אברהם ובעיקר את שרה בסכנה . במהלך הספר נראה כי מסע אל הארץ הוא מסע חיובי ולכן זוכה לתואר "עלייה" . כיוון המסע נתפס כהתקרבות ( מילולית ומטפורית ) אל האל השוכן בארץ . ובהתאם, מסע מן הארץ נתפס כמסע שלילי, כ"ירידה" מן הארץ המסכנת את אבותינו . לספר ארבעה שערים . השער הראשון יתמקד בשאלה איך לקרוא סיפור מקראי . אציג את נקודת המבט הסינכרונית המתבוננת בטקסט כהוויתו ולא בדרכי התהוותו . לדעתי אין לקבל את הגישה ולפיה על הפרשן לחפש את המשמעות האחת והיחידה של הטקסט . אדגים "קריאה רב – משמעית" או ליתר 1 . חנה נוה, נוסעים ונוסעות, סיפורי מסע בספרות העברית החדשה , משרד הבטחון, ,2002 עמ' 7 .
|
|