|
|
עמוד:10
10 יצחק ( איציק ) פלג "שואת ביאפרה" . בדברי המבוא כתבתי : לפני עשרים וחמש שנה, עמד העולם בשתיקתו הנוראה לנוכח השמדת עמנו . רבים, נאורים וחכמים אשר פשעו בשתיקתם באותם ימים נוראים, "יצאו" מן הסבך המוסרי אליו נקלעו באומרם : "לא שמענו, לא ידענו, לא האמנו" . ואני בתמימותי האמנתי כי לאחר ה"שואה" לא יישנה מקרה דומה . למרבה הצער, לאחר 25 שנה, עדים אנו להשמדת עם ברוטלית . מה מצערת עובדה זו, אך מצערת לא פחות שתיקתו של העולם . התחנה הבאה במסע חיי הייתה לימודים במכללת אורנים בטבעון . טבעי היה שבחרתי ללמוד היסטוריה יהודית בעת החדשה . רק לאחר שנדרשתי לבחור חוג נוסף בחרתי בימי בית ראשון . שם החלה אהבתי לספר הספרים שלנו . תחנה נוספת בחיי, המשקפת את זיקתי לעם היהודי ולנושא הספר, הייתה בשנות ה – ,80 כשנתבקשתי להיות שליח השומר הצעיר בגולת ניו יורק . לסיום שלוש שנים של שליחות בגולה הוצאתי ספרון הדרכה לשליחים . הפרק האחרון בספרון דן ב"יחס אל היורדים" . מילות הסיום שלי לשליחים שיקראו את הספרון היו : "שליח יקר, צא לדרך וקרב את בני ארצנו ובניהם למולדתנו האחת והיחידה ותבוא על שכרך" . לכן, אין זה מקרי שנושא עבודת התיזה שלי בלימודי התואר השני במקרא היה : "מוטיב הארץ המובטחת לאבות והשתלשלותו במקרא" . בעבודה זו ניסיתי לבחון את גבולות הארץ המובטחת . בספר הנוכחי אני נדרש לסוגיה זו כדי לבחון האם גם יצחק, כמו אביו ובנו, ירד מן הארץ . בשנת ,1990 בעיצומה של עליית יהודי ברית המועצות לשעבר, פנו אליי מלשכת הקשר של ראש הממשלה לצאת לשליחות קצרה במוסקבה כמורה לעברית . אין מילים בפי כדי לתאר את ההתרגשות ואת העוצמה של המפגש עם העולים הפוטנציאליים - תחושת שליחות ציונית שהחזירה אותי לימי השליחות בניו יורק . עבודת הדוקטור שלי התמקדה בחלום יעקב כחלום סימבולי ובה אני טוען כי "מלאכי אלוהים" בחלום מסמלים את אבות האומה . שם העבודה משקף את המסר שלה : "עלייה וירידה - מפתח לפתרון חלום יעקב" . הסולם בחלום, הניצב במאונך בין שמים לארץ מסמל את הדרך האופקית בין הארץ המובטחת לבין תפוצות הגולה . העלייה והירידה של מלאכי אלוהים בסולם מסמלים את מסעותיהם של האבות ושל צאצאיהם אל הארץ וממנה .
|
|