|
|
עמוד:14
14 דורית למברגר יכולה לפעול בכל מיני דרכים, כך שניתן לתאר באמצעותה בתים, מחשבות על טוב ורע, וכן כאבים . כאשר לתיאור הכאב יש שימוש בחיי האדם, הרי הוא מאפשר לו לתאר את כאבו כך שבן-שיח שמעוניין בכך יוכל להבינו . ויטגנשטיין והוגים אחרים של המפנה הלשוני הציעו באופן עקיף הרחבה והבהרה לקביעתו התמציתית של פרויד כי "בטיפול הפסיכואנליטי אין מתרחש כלום - זולת חליפת דברים בין הנתון לאנאליזה ובין הרופא . [ . . . ] בכוחן של מלים אדם יכול להשפיע אושר על חברו או להביאו לידי יאוש . [ . . . ] מלים מחוללות היפעלויות, והריהן האמצעי הכללי להשפעה שמשפיעים בני-אדם איש על 2 פרויד היה בטוח בכוחן של המילים לחולל את כל סוגי רעהו" . ההשפעה בתקשורת בין בני-אדם, ועם זאת, כמו ויטגנשטיין, ביטא לא פעם בכתביו התלבטות ביחס לשאלה מה ראוי לעשות כאשר טכניקה זו או אחרת של שימוש בשפה חדלה מלפעול . פעמים רבות פנה פרויד ליצירות ספרות, מלכתחילה או בדיעבד, מאחר שראה ביצירתיות האסתטית מפתח אפשרי להבנת תפקודים נפשיים . החיבור המפרה בין הפסיכואנליזה לבין חקר השפה והספרות עומד ביסודו של ספר זה, שרובו מאמרים המהווים המשך ישיר או עקיף למתחים שניסחו פרויד וויטגנשטיין באשר ליחסים בין מצבי הנפש ותפקודיה לבין אופני הפעולה של השפה . בספר מצויים פירותיה של התמודדות זו מנקודות מבט שונות ; המאמרים המכונסים בו הם תוצר עיבוד מלוטש של שנות מחקר רבות ושל העיסוק בשאלות מקצועיות ואישיות קיומיות המוסיפות ללוות את הכותבים כשאלות פתוחות . על פתיחותן האין-סופית של השאלות מעידות כותרות המאמרים, כך שאסופה זו אינה בגדר סיכום אלא היא הזמנה 2 . זיגמונד פרויד, מבוא לפסיכואנליזה , חיים אורמיאן ( עורך ) , תרגום : חיים איזק, תל אביב : דביר, ,1988 עמ' 4 - 5 .
|
|