|
|
עמוד:11
11 מבוא על הספה שעה שתפקיד הפסיכואנליטיקאי לפרש את הדינמיקה הנסתרת ( לקורא ) , כאילו הוא, הפרשן, מחזיק במפתח לאמת . עמדה זו מחלחלת גם לכתיבה הפסיכואנליטית הרווחת אצל שותפיו של פרויד וממשיכיו עד המחצית השנייה של המאה העשרים . שינויים בתפישת האמת ועליית הפוסט-מודרניזם פינו את מקומה של מגמה זו לגישה בין-תחומית שלפיה הדיסציפלינות השונות חולקות מתודולוגיה ומצע חווייתי משותף, ובין שתיהן מתקיים מפגש ודיאלוג פתוח וחי . שינוי זה בחשיבה מהדהד כמובן את השינוי בגישה הטיפולית שהחליפה את תפישת הטיפול של אובייקט יודע-כול וסמכותי המטפל בסובייקט, למפגש בין שני סובייקטים שלכל אחד מהם צרכים ורגשות בלתי מודעים המתבטאים במפגש הטיפולי . סדרת "נרקיסוס - סדרה לפסיכואנליזה, פילוסופיה וחקר התרבות" עוסקת בחיבורים הרבים והמורכבים שבין הפסיכואנליזה לבין תחומי ידע אחרים, ביניהם ספרות, אמנות, פילוסופיה, חברה והיסטוריה . מטרתה להביא בפני הקוראים את הכתיבה העשירה והמגוונת של מטפלים וחוקרים ממגוון תחומים ואסכולות העוסקים בפסיכואנליזה בהקשריה התרבותיים . דרך במה זו אנו מקווים לעודד ולהמריץ שיח מחקרי המתרכז בחשיבה הפסיכואנליטית הבין-תחומית באמצעות קיומו של דיאלוג בין הפסיכואנליזה לבין דיסציפלינות אחרות . הספר חיפושית הנפש , בעריכתה של ד"ר דורית למברגר, כולל שבעה-עשר מאמרים שנושאם המרכזי הוא הזיקה בין הפסיכואנליזה לבין מחקר השפה והספרות - פרויד, לאקאן, פירס, ג'יימס, ויטגנשטיין ואחרים משמשים כמתודת חקירה למגוון תופעות לשוניות וספרותיות, החל מיצירותיהם של עמוס עוז, לואיס קרול, דליה רביקוביץ', חוליו קורטאסר, דויד גרוסמן, המהר"ל, קארל גוסטב יונג וגתה, וכלה בתופעות קליניות וחברתיות כמו סימבול, הלא מודע כשפה, חלומות בהקיץ, תלישות, מחלה, תקשורת
|
|