|
|
עמוד:9
9 מבוא הפכה לפוסט-מודרנית, חשפה גם הפסיכואנליזה את הנחותיה האנטי-מהותניות, את הדגשיה על פרטיקולריות, שפה וחירות, אולי אף את מחויבויותיה החברתיות . היחס למגדר משקף היטב את השתנותה של הפסיכואנליזה כפועל יוצא של שינויים חברתיים : החלוקה הנוקשה לתפקידי "גבר" ו"אישה", שאפיינה את התקופה של סוף המאה התשע-עשרה עד אמצע המאה העשרים, חלחלה גם לתיאוריות הפסיכואנליטיות שתפשו אימהות-אבות, נשים-גברים, הטרוסקסואלים- הומוסקסואלים באופן מקוטב ונוקשה . כל סטייה מתבנית צרה זו נחשבה פתולוגית ויוחסה לארגון אישיות בעייתי . ואולם, כשהחברה המערבית הפכה לפתוחה יותר וגבולות התפקידים בין המינים היטשטשו, מיהרה הפסיכואנליזה לאמץ שינוי זה, לעדכן את תפישת הדו-מיניות שבה דגל פרויד, ולהצמיח תיאוריות מגדריות חדשות התואמות את התפישה החדשה הליברלית העומדת בראש החשיבה הביקורתית כנגד תפישות מגדר שמרניות . ואולם הפסיכואנליזה אינה רק מושפעת וניזונה מהעולם הסובב אותה ; תובנותיה מיועדות גם לתת לו משמעות חדשה . כך עשה פרויד כשניסה להסביר יצירות אמנות, תופעות פוליטיות וחברתיות או מיתוסים היסטוריים . מאז פרויד, ביקורות התרבות והאמנות - על כל תוצריהן - מקבלות כמובן מאליו את הפרשנות הפסיכואנליטית . הפער בין התוכן הגלוי לתוכן הסמוי, בין הידע לאמת, התברר כאמצעי חקירה ראשון במעלה, והרעיון שמה שידוע אינו בהכרח אמיתי, ומה שאמיתי אינו בהכרח ידוע, נמצא רלוונטי לחקר הספרות, החברה והפילוסופיה . כך לדוגמה, מירב 2 מציינת ש"קריאת ספרות מערבת מנגנונים נפשיים מורכבים רוט ובחלקם הגדול בלתי מודעים ובלתי נגישים ל'אני' בחיי היום יום . 2 . מירב רוט, מה קורה לקורא ? התבוננות פסיכואנליטית בקריאת ספרות , ירושלים : כרמל, ,2017 עמ' 30 .
|
|