|
|
עמוד:12
12 איריס לוי וסגנוני של הציורים, מתוך הבנה של תפיסת המחקר בתולדות האמנות שבה הצורות משדרות תכנים מסוימים, כגון הקשר למסורת והחידושים בתוכה . קירות הכנסייה מעוטרים באיקונות שצוירו באמצע המאה ה- 19 על ידי ציירים שונים ומומנו על ידי פטרונים מן ההיררכיה הכנסייתית, אנשי הקהילה ומחוצה לה . כמו כן, התוכנית העיטורית כוללת ציורי קיר ואיקונות הקבועים על פני הקירות, הקשתות והתקרה החביתית של הכנסייה . איקונות אחדות צוירו במהלך המאה ה- ,20 ובעשרים השנים האחרונות עוטרו קירות הכנסייה והתקרה בציורי קיר . אלו לא יידונו בספר זה . כנסיית גיאורגיוס הקדוש ברמלה, שלה מוקדש ספר זה, היא דוגמה לאמנות שנוצרה בכנסיות היווניות-אורתודוכסיות בארץ-ישראל במאה ה- ,19 כחלק מתנופת הבנייה והעיטור בכנסיות הנוצריות בארץ-ישראל במאה ה- 19 . כנסיות נוספות, למשל, הרוסית, הארמנית, הפרציסקנית, הסלזיאנית, המלכיתית ועוד, שופצו ועוטרו בציורים, בפסלים ובוויטראז'ים . הספר נכתב מתוך כוונה ושאיפה לקדם ולהעשיר את המחקר על כנסיות ירושלים היווניות-אורתודוכסיות, שעליהן מופקד פטריארך ירושלים, והן נכללות בטריטוריה של ארץ-ישראל ועבר הירדן . אבקש, כאמור, להעמיק בהיבט ההיסטורי והאמנותי של הכנסייה היוונית-אורתודוכסית המוקדשת לקדוש גיאורגיוס ברמלה, ולטעון כי הכנסייה מהווה מקרה בוחן לאמנות שנוצרה בכנסיות היווניות-אורתודוכסיות במאה ה- 19 . אבקש לדון גם במשמעותה של התוכנית האיקונוגרפית של הכנסייה ובמקורות ההשראה שלה . הספר יתמקד בהצגת מאפייניה של האמנות הפוסט-ביזנטית שנוצרה בארץ-ישראל במאה ה- ,19 ובו אדון לראשונה במשמעויות, בכוונות ובתפיסות של התוכנית האדריכלית והאיקונוגרפית של המבנים שייחקרו . אמנות הכנסייה היוונית-אורתודוכסית בארץ-ישראל במאה ה- 19 טרם נחקרה באופן שיטתי, לא כביטוי לעמדת הכנסייה ולמעמדה הפוליטי והדתי ולא ככזו הפונה לקהליה השונים, ביניהם בולטות הקהילות הערביות-נוצריות בארץ-ישראל . אבחן את הערכים והתפיסות התרבותיות והדתיות של הקהילה הנוצרית- אורתודוכסית בעיר, כפי שהן משתקפות בתוכנית העיטורית של הכנסייה, ואבקש לבדוק אם ניתן לקרוא את התוכנית העיטורית ככזו המבטאת את עמדותיהם, מטרותיהם, תפיסתם העצמית וזהותם של הפטרונים השונים ובני הקהילה היוונית-אורתודוכסית בעיר . אדון במשמעות התוכניות האיקונוגרפיות של הכנסייה ברמלה ובמיקומם
|
|