|
|
עמוד:14
ביערות כפרטיזן סובייטי, לא הרגשתי כל נקיפות מצפון כשבמסגרת "פעולות כלכליות" נכנסנו לכפרים ונטלנו מצרכי מזון מהאיכרים המקומיים, שאחרי שהצבא הגרמני לקח מהם כמעט הכול, לקחנו גם אנו . כשבגדינו התבלו וגם כשבא החורף, לקחנו מהמעט ומהטובים בבגדיהם . בדרך אחרת לא יכולנו להתקיים ביערות ולהילחם בגרמנים . כשהיינו צריכים להעניש כפר על שיתוף פעולה של תושביו עם הגרמנים ופגיעה פיזית בפרטיזנים, יצאנו לפעולת עונשין בה שׂרפנו בתים, כעונש על שיתוף הפעולה ואזהרה לעתיד . אלה רק חלק מהפעולות שהשאלה על מוסריותן יוצרת דילמות רבות . אני מודה שבעת ביצוע פעולות אלה, וגם שנים רבות לאחר מכן, הזדהיתי עימן . אמנם חלק מהן היו הכרחיות במציאות של המלחמה, אך לבטח לא כולן . תקופה זו של השואה, הגטו, מחתרת ופרטיזנים, הטביעה חותם על כל חיי . תקופה שלישית : פלמ"ח, מלחמת העצמאות, ועוד שלוש מלחמות בהן השתתפתי . הקשה ביותר עבורי היתה מלחמת העצמאות, והיו בה דילמות מוסריות לא מעטות . במהלך קרבות כחבלן ומפקד על חבלנים, כשהיה צורך להניח מטען חבלה מתחת לבית שממנו יורים עלינו, לא התעוררו בי רגשות מוסריים ולא שאלתי את עצמי אולי בפנים הבית נמצאים עדיין אנשים . פוצצתי את הבית . היתה זו מלחמת אין ברירה . לא אנחנו התחלנו אותה או רצינו בה . תמיד עמד לנגד עינַי ה ‑ 29 בנובמבר ,1947 יום בו רקדנו ברחובות כשהגיעה הידיעה על אודות החלטת האו"ם על הקמת שתי מדינות בארץ ‑ ישראל : מדינה יהודית ולצידה מדינה פלסטינית . למחרת היו כבר בקרב בני עמי קורבנות להתקפותיהם של שכנינו הערבים . וכשבמלחמת ששת ‑ הימים ראיתי בכביש ירושלים ‑ יריחו מאות פליטים, בהם זקנים, נשים וילדים, עמוסי חבילות שנטלו עימם, מיואשים ובשארית כוחותיהם, הולכים לכיוון הירדן, הסתכלתי על זה כמציאות הכרחית . חשבתי שאם הם היו מנצחים, היינו במצבם, מגורשים מערבה לכיוון הים ורבים מאיתנו ודאי גם היו נרצחים . לא התעוררה אצלי אז שום דילמה מוסרית . כיום, כשאני מעלה בזיכרוני את תמונת הפליטים, נראה לי שכאדם וכשׂורד השואה, היה עלי לגלות יותר חמלה כלפי אנשים מסכנים אלה . תקופה רביעית : יו"ר 'יד ושם' בירושלים, במשך 21 שנים . הרחבתי את הידע שלי על השואה, שכּללה גם דילמות מוסריות רבות . לא הופתעתי מהיעדר כל ממד מוסרי ומחוסר אנושיות כלשהי, מההתנהגות של הנאצים ועוזריהם כלפי בני עמי . הייתי עֵד לכך . בקֶרֶב עַמי, נתקלתי גם בבעיות מוסריות, חלקן, וייתכן אף שרובן, ראויות רק לשבחים, אך היו גם אירועים שאין להשתבח בהם . היו לא 14 זה קרה בפלנטה שלנו
|
|