|
|
עמוד:13
31פ ת ח ד ב ר רגות, ניצלתי את חוסר תשומת הלב של "המשגיחה" במסדרון המד פשיו והתגנבתי לאיטי במורד המדרגות עד שהתגלה לי עולם הרחוב, ח מפיקוח צמוד . הפלגתי מכאן במעלה רחוב פלורנטין עד שעצרתי מול חנות צב . שם מצאו אותי המחפשים, עומד מרותק למראה פגרי העופותהקַ תי מעיני דודתי עוררה חרדה עמוקה עלמוי המתנפנפים בחזית הכניסה . ה בקרב קרובי המשפחה והשכנים אשר חששו שנחטפתי באותם ימים של ( בין יהודים וערבים בשכונה שעל גבול יפו . אין ספק, 03- מתח ) סוף שנות ה מסע "אנתרופולוגי" ראשון זה גרר בוודאי סנקציות מחמירות של פיקוח על התנהגות מרדנית גם של ילדואזהרות מפני הסיכונים של י תנועותי "ממושמע" . הראיה לחומרת המעשה בעיני הסובבים היא עצם עובדת הזיכרון ש"בריחה" זו השתרשה בתודעתי . זיכרון מאוחר הרבה יותר של חוויה מכוננת התרחשה בשנת הלימודים שהחליפה את, השלישית בתיכון גאולה . השתלבתי יפה במסגרת חינוכית זו היסודי הדתי תחכמוני . אך חיכתה לי הפתעה בבית הספרייראשית לימוד עורי הספרות של הסופר נתן גורן הקשיש, אשר שעמם אותנו ימכאיבה בש בהקראות מתוך אחד מסיפוריו . הכיתה רחשה במשלוחי פתקים בין השולחנות . למזלי הרע, המורה הרים את עיניו שעה שפתק שלי עבר לאחת על חוסר תשומת הלב והזלזול של נתיניו, דרש מתלמידותיו החביבות . כעוס במפגיע לקבל את הפתק . הוא לא היסס לעיין בו כשהוא מביעהמורה פשית" ! ו הזדעזעות מתוכנו המסוכן ! הנושא היה מהותה של "אהבה ח אין כל ספק שהעלמה הייתה בעלת ידע ואולי גם ניסיון רב משל הנער יש, הדוחה בהתנהגותותחכמוני . אבל, המורה הקש בית הספרבוגר ומור, נעלב עמוקות והיה משוכנע שתפס נער מושחת ההוראתו וחסר הבו ולהעביריהמסכן את שלומן של ילדות תמימות . הוא איים להזמין את הורי אותי למוסד חינוכי לתיקון דרכי . למזלי הטוב, מחנכת הכיתה, המורה הלימודיים והכירה את עולםיישגי להיסטוריה, צעירה נבונה שהעריכה את ה י כמהיי . עברו עלי לפנות להור לו הנוער, עצרה את התלהמותו ולא הרשתה ה בספרות צופה י השנואני סיימתי את לימודֵ – חמתושָכְכָהשימי חרדה עד מחלון הכיתה לאירועי החצר . הייתה זו הקלה לגלות שבסוף אותה שנה הוצא המורה הארכאי לגמלאות, אבל מבטו המאשים נשאר חרוט בזיכרוני כחוויה מייסרת מימי הנעורים . לאחר פגישה באוניברסיטת ניו יורק, ,7891בסתיו, שנים רבות לאחר מכן סמוכה . עמד לידי צעיר שחור שנראה יה בקפטריהיעצרתי להפסקת שת
|
|