|
|
עמוד:10
10 ר וויז יוניז ם, ארכיטקטורה ועירוני ות מגויסת ב תל-אביב ארכיטקטוניות אורבניות ויישוביות, פרי הגותם של אינטלקטואלים, מנהיגים פוליטיים, ואדריכלים ימניים, ביניהם זאב ז'בוטינסקי, אב"א אחימאיר, אורי צבי גרינברג, איתמר בן-אב"י, הרי לוריה, שלמה גפשטיין ואחרים . מחלוקות נוספות בין המחנות הפוליטיים נתגלעו גם באשר למדיניות יישובית מוסכמת, כשמנהיגי הימין צידדו בקו אופוזיציוני פרו-אורבני מובהק . הנימוק הרוויזיוניסטי לכך היה כפול : עדיפותה של העיר בשל כושרה לקליטה מיידית של המוני עולים, ובנוסף, בפרספקטיבה של התגברות המאבק הצבאי- לאומי, נטען ליתרונה של העיר ביחס ליישובים כפריים שאותם, כך תואר, ניתן לכבוש בקלות יחסית . נראה, שגם בהקשרים צבאיים אלה, עוצב בניין מצודת זאב בצורת מבצר, כמטפורה תעמולתית לכוונה הבית"רית לשינוי אופייה הקוסמופוליטי, הבועתי וה"סורר" של העיר תל-אביב, ולהפיכתה לעיר מורדת 10 ולוחמת המגויסת למאבק הצבאי-לאומי . המסקנה המרכזית של מחקר זה היא, שבחוגי הימין הרוויזיוניסטי בתקופת היישוב, נעשה ניסיון לכינונה של אסכולה לאומית מיתו-ארכיטקטונית ומיתו- 11 אורבנית בעלת מאפיינים מודרניים-שמרניים ( Reactionary Modernism ) . יש לציין עם זאת, שמעורבותן של האליטות הבית"ריות בתחומי היצירה האמנותית, הארכיטקטונית והיישובית הייתה מינורית ביחס לזו של המחנה הסוציאליסטי ששלט ללא מצָרים בתחומים אלה ובמוסדות המיישבים, כך שהשפעתה של האסכולה הימנית הייתה ונותרה בעיקר הגותית ורטורית . חיפה, 2009 , עמ' 2‑ 194 ; מרדכי נאור, ראש בראש – שמונה עימותים ופולמוסים בתולדות היישוב ומדינת ישראל , עמ' 23‑ 67 . 10 על האופי ה"בועתי" של תל-אביב נכתב רבות . ראו לדוגמה : מרדכי נאור, "מאיר דיזנגוף — האיש שהמציא את הבועה', בתוך : נאווה שרייבר ( עורכת ) , יחי ראש העיר מאיר דיזנגוף , ( קטלוג תערוכה ) , מוזיאון תל-אביב, תל-אביב, 2009 , עמ' 71‑ 24 . 11 התזה של מעוז עזריהו מבליטה את השפעת היבטים מיתו-גאוגרפיים בהקשר של ההיסטוריה של תל-אביב . באותו אופן נטען כאן לקיומה של מיתו-ארכיטקורה ומיתו-אורבניות לאומית-ימנית, בתוך : מעוז עזריהו, תל-אביב – העיר האמיתית : מיתוגרפיה היסטורית , מכון בן-גוריון, הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן- גוריון בנגב, 2005 ; ג'פרי הרף מתאר את הכללתם של רכיבים שמרניים בתוצרים מודרניים בזירות הלאומניות באירופה . הדיון בתופעה זו יורחב בפרק הסיכום . יש לציין כי המחקר על השפעותיהן של הזירות הלאומניות והאנטישמיות באירופה על הדפוסים המקומיים עדיין רצוף בסייגים מובנים . Jeffery Herf, Reactionary Modernism : Technology, Culture and Politics in Weimar and the Third Reich , Cambridge University Press, Cambridge, 1984 .
|
|