|
|
עמוד:8
8 רוויזיוניזם, ארכיטקטו רה ועירוניות מגו יסת בתל-אביב הארכיטקטוני של תל-אביב, כשבאותה עת הוקמו בה שני מבנים פוליטיים בעלי אופי תעמולתי שאי-אפשר להגזים בחשיבותם בתולדות העיר : "בית ברנר" ( 4391‑ 1935 ) — בניין פונקציונלי ומודרניסטי לעילא, שתוכנן על ידי אריה שרון, בכיר האדריכלים הסוציאליסטים הארצישראלים, ונועד לשמש כמטה המרכזי של תנועת הפועלים, ובניין מצודת זאב ( 5391‑ 1940 ) , שתוכנן על ידי האדריכל הרי לוריה, שזה מקרוב הגיע מאיטליה לארץ-ישראל, ונועד 3 הארכיטקטורה של בניין זה, לשמש את תנועת בית"ר והקרנות הלאומיות . שהתיימרה להיות "לאומית", הייתה אנטי מודרנית בעליל, מונומנטלית, מבצרית, אנכרוניסטית, פיגורטיבית ועמוסה בסמלים ובאלמנטים פסאודו- 4 היסטוריים . כפי שיפורט בגוף הספר, ההיסטוריה של בניין מצודת זאב היא היסטוריה של גיוס היצירה האדריכלית למטרות פוליטיות ותעמולתיות, ובמושגיו של ולטר 5 שתוצאתה ( כצפוי ) בנימין — מקרה מובהק של "אסתטיזציה של הפוליטי", הייתה בעייתית בדמות של בניין שהארכיטקטורה האנכרוניסטית שלו "לא ארכיטקטורה", המנוגדת בעליל למגמות המובילות, במיוחד בתל-אביב, עיר 6 חדשה, שמנהיגיה ואדריכליה חרתו על דגלם את נס המודרניות . ופולמוסים בתולדות היישוב ומדינת ישראל , יד בן-צבי, ירושלים, 2019 , עמ' 73‑ 62 . 3 בית ברנר הוא אחד המבנים המודרניסטיים הארצישראליים החשובים ביותר . בתוך : אריה שרון, "תל-אביב — מאז ועד עתה", גזית , 493 , ( 1984 ) , עמ' 942‑ 253 ; ערן נוימן ( עורך ) , אריה שרון – אדריכל המדינה, מוזיאון תל-אביב, 2018 ; Sharon, Arieh, Kibbutz + Bauhaus – an Architect's Way in a New Land, Karl Kramer Verlag, Stuttgart - Tel Aviv, 1976 . 4 בניין מצודת זאב, שבנייתו החלה ב- 1936 , החליף את בית טרומפלדור, שהיה מבנה חד-קומתי קטן, ששימש לפעילות הבית"רים . בניין זה נהרס לטובת בניין מצודת זאב, שנועד להיות מונומנט פוליטי גרנדיוזי ומרשים במיוחד, אבל קשיים שונים הובילו לכך שבפועל הוא נבנה באופן חלקי בלבד כבניין דו-קומתי קטן ואנונימי שמושמטים ממנו כל סממניו המונומנטליים, הפיגורטיביים והסמליים . בניין מצודת זאב נהרס בתחילת שנות ה- 60 של המאה ה- 20 , ותחתיו הוקם "בית ז'בוטינסקי", שנחשב לאחד ממגדלי המשרדים הראשונים שנבנו בתל-אביב . 5 דיון באסתטיזציה של הפוליטי ובפוליטיזציה של האסתטי יובא בפרק הסיכום, בתוך : ולטר בנימין, יצירת האמנות בעידן השעתוק המודרני , הקיבוץ המאוחד, ספרית פועלים, תל-אביב, 1987 . 6 ההיצמדות למודרנה הפכה למדיניות עירונית בהובלת ישראל רוקח והמהנדס העירוני
|
|