|
|
עמוד:5
ס ד ר ת ה ס פ ר י ם ״ פ ר ש נ ו ת ו ת ר ב ו ת : ס ד ר ה ח ד ש ה ״ האדם הוא יש מפרש . בני אדם, יחידים וחברות, מנהלים את חייהם תוך פירוש מתמיד של מעשיהם, ערכיהם, עולמם ומכלול פעילותם . מעשה הפרשנות אינו רק נחלתם של חוקרי תרבות, אלא הוא בראש ובראשונה נחלתו של האדם הפועל בעולם והמנסה באופן מתמיד לתת פשר למרחבים השונים שבהם הוא פעיל . הפעילות הפרשנית היא אחד ממאפייניו הבולטים של הקיום האנושי . האדם הוא יש מפרש : כיצור חושב הוא אינו מסתפק בעשייה ; אדרבה עשייתו מלווה בהסבר או בהבנה של מעשיו . אמנות הפרשנות משוקעת בדרך כלל בפעילות הפרקטית עצמה, היא אינה מתבלטת, ואינה מוארת באורה של התודעה וההכרה השיטתית . ואולם לעתים קרובות נעשית הפרשנות למושא עצמאי ; או אז מוסטת תשומת הלב ממרחב הפעילות המעשית אל המרחב התאורטי . מעבר זה מסמן את ראשיתה של העבודה השיטתית המושקעת בפענוח, בניתוח ובתיאור של מרחבי הפעילות האנושיים, שבהם מגולמת באופן מובלע פרשנות . העבודה השיטתית הזאת היא עבודתו של התאורטיקן, ההרמנויטיקן, והיא מציינת את הפיכת הפרשנות המובלעת בפרקטיקה למומנט עצמאי . סדרת הספרים “פרשנות ותרבות : סדרה חדשה“ – אחותה הצעירה של סדרת הספרים הקודמת “פרשנות ותרבות“ – עוסקת במומנטים פרשניים . הספרים הכלולים בה עוסקים במרחב הפרשנות על מכלול היבטיו : פרשנות של טקסטים ספרותיים, פילוסופיים, דתיים ואחרים, פרשנות של תרבויות וחברות, פרשנות של מוסדות חברתיים ושל מיתוסים, אתוסים, פרקטיקות וריטואלים . סדרת הספרים כולה מתייחדת באופייה הבין-תחומי, המתגבר על פרדיגמות הלקוחות מתחומי ידע תחומיים, ובניסיון להציע קריאה חדשנית ומאתגרת, המעוררת מחדש את השיח גם ביחס למה שנתפס כמובן ומוכר זה מכבר . * * * על שפת הלשון : עברית וערבית בין דקדוק לתרבות הוא ספר ייחודי, שחשיבותו בחשיפת ההנחות התרבותיות שמאחורי גישות לשוניות ודקדוקיות הננקטות בטקסטים וביצירות תרבותיות, העוסקים ביחסים שבין העברית לערבית . הספר בוחן את הדרך שבה ביקורת הבלשנות כתפיסה מטא-לשונית, כפי שהיא
|
|