|
|
עמוד:10
10 ס פ ר ו ת ש ל שֵבֶט א ו ס פ ר ו ת ש ל ע ם ? רק את שני הקטבים עצמם, באו לידי ביטוי בהכרעות ספרותיות מגוונות . הכרעות אלו נפלו לעיתים קרובות בדחיפות, בנסיבות של ״מצב החירום״ היהודי, שכלל סבל, רדיפות ופוגרומים, שאפיינו בעיקר את חייהם של יהודי מזרח אירופה וגם את האלימות שהייתה כרוכה בכינונו של בית לאומי יהודי בארץ ישראל . ספר זה מבקש לבחון כיצד, במרוצת השנים, הביאו הכרעות פוליטיות אלה את סופריה של הספרות העברית הארץ-ישראלית לידי בחירות פואטיות מתוחכמות ומורכבות, וזאת גם מתוך זיקה לספרות שנכתבה בגולה היהודית . הדיונים בספר כוללים בירור של מהלכים היסטוריים ופוליטיים, שננקטו על ידי סופרים עבריים יחד עם פתרונות פואטיים, שמצאו סופרי התקופה לשאלות שהיו על סדר יומם . תכליתן של פרקטיקות ספרותיות אלה הייתה לגבש את עמדותיהם הספרותיות והפוליטיות של הסופרים, אך לא פחות הן פותחו כדי לשלול חלקים בספרות העברית שנראו להם פסולים . הפוליטיקה של שיח הספרות העברית המודרנית מעורבת בשדה של יחסי כוח, שההתחקות אחריהם מאפשרת להגדיר את הספרות העברית ככפופה לריבון היהודי, שכמו כל ריבון תפקידו לשלוט ולווסת את פוטנציאל האלימות בינו לבין הכפופים לו ובינם לבין עצמם . המסגרת המטריאלית של שדה הספרות העברית נשלטת על ידי ריבון עברי, ששיא התגלמותו הספרותית הוא דמותו של המשורר הלאומי, ח"נ ביאליק . כינונה של הספרות העברית המודרנית הוא בגדר ניסיון להציע פתרון פוליטי לְתופעה, שמאז המאה השמונה עשרה כונתה באירופה בשם ״השאלה היהודית״ . ההקדמה, המבוא ושני פרקי הספר מיוסדים בעיקר, על חמש קטגוריות : ריבונות, אלימות, נקמה, שבטיות ולאומיות . באמצעות דיון במשא ומתן המתנהל בין חמש הקטגוריות הללו, עוקב הספר אחרי כמה מן הדרכים שבאמצעותן התעצבה הספרות העברית כשיח מודרניסטי, שכמובן כולל גם את הסטיות ממנו . נקודת המוצא של ספר זה היא הרצאה שנשא אשר ברש ב- 1930 , בקלוב פא״ן ( ארגון הסופרים הבין-לאומי ) בתל אביב . ברש, מן הסופרים והעורכים הבולטים ביישוב, העלה בהרצאתו את השאלה הבאה : האם הספרות העברית הארץ- ישראלית היא ספרותו של עם, ושמא היא ספרותו של שבט ? הספר כולל דיונים תיאורטיים ופרשניים, שבמרכזם דיון בדרך שבה תרמה הספרות העברית לכינונה של ריבונות, שהתממשה באמצעות מבחר של אופציות פואטיות . בפרק השני של הספר מובא דיון מפורט בנובלה נקמת האבות, שפרסם יצחק שמי ב- 1927 . הנובלה, שנערכה על ידי אשר ברש, פורסמה שנתיים לפני פרוץ מאורעות תרפ״ט, ואילו את הרצאתו נשא ברש יותר משנה אחרי המאורעות . אין ספק שלעיתוי
|
|