|
|
עמוד:13
ע ל ה ס פ ר ו ת ה מ ג ו י ס ת | 13 את הכתובים ומכוונים אותם למטרותיהם . בולטת בהקשר זה פעילותם של השומרונים, המכוונים את הכתובים לבחירה בהר גריזים כמקום המקדש . המתנגדים למקדש חוניו שהוקם באון, היא הליופוליס שבמצרים, מעוותים את דברי ישעיהו ( י"ט 18 ) ומכנים את העיר הליופוליס, שבה הוקם מקדש 4 אנשי כת היחד, שכתביהם נתגלוחוניו, כ"עיר ההרס" במקום "עיר החרס" . בקומראן, מחברים ספרי תעמולה רבים התומכים בעדתם ובדרכה נגד הכהונה 5 קבוצה אחרת, מתומכי המאבק החשמונאי בראשית דרכו,הגדולה בירושלים . 6 מחברת ספר מִשנֵה-תורה חדש, מגילת המקדש, שהתגלה בספריית קומראן . החשמונאים, המבקשים את תמיכת יהודי מצרים ומגייסים את השפעתם על בית תלמי, דואגים לחיבורם והפצתם של ספרי מקבים א ומקבים ב וכתבי פולמוס נוספים בעברית, ארמית ויוונית, התומכים בהם ובדרכם . בקרב בני ישראל החיים במצרים ההלניסטית פועלים סופרים המחברים יצירות מקוריות ביוונית או מתרגמים יצירות מעברית שבהן ניכרת תעמולה התומכת במקדש הירושלמי, השומרוני או במקדש חוניו שבהליופוליס, היא און . הכּול פוליטי ביצירה הכתובה הישראלית של בית ראשון ושני . יש כתבים שאינם מסתירים את מטרותיהם ומביאים אותן במפורש, כדוגמת כתבי היחד וספרות החשמונאים . כתבים אחרים מסתתרים במסווה של משלים ואלגוריות . המחברים מתפלמסים זה עם זה באופן ישיר ועקיף ברמזים המובנים למשכילים יודעי חן . חלק מהיצירות הן סיפורים עלילתיים הנושאים עימם מסרים חברתיים, דתיים ופוליטים . הספרות מגויסת לתמיכה בהשקפת עולם כִּתתית ובכוחות פוליטיים הנאבקים על דעת הקהל הישראלית בארץ ישראל ובתפוצות הגולה . במסגרת זאת איתרתי עשר יצירות-סיפורת מוכרות, שזמנן מגלות שומרון בסוף המאה השמינית לפנה"ס ועד ייסוד ממלכת החשמונאים באמצע המאה השנייה לפנה"ס . ארבע מהיצירות הן מקראיות : יונה, אסתר, דניאל ורות . שלוש הן חיצוניות, שנקלטו בכתבי הקודש של זרמים נוצריים : ספר טוביה, ספר שושנה, ספר יהודית . שלוש הן חיצוניות המוכרות ממקורות עתיקים : ספר אחיקר, יוסף ואסנת והמחזה יציאת מצרים . הרקע הגאוגרפי לשלוש מהיצירות — יונה, רות ויהודית — הוא ארץ ישראל . שבע היצירות האחרות עוסקות בבעיותיהם 4 צדקה ( 1962 ) . 5 חיוטין ( 2003 ) , ע' 264 - 269 . 6 ידין ( 1977 ) .
|
|