|
|
עמוד:10
10 | ספ ר ו ת ק נ ו נ י ת מ ג ו י ס ת ולחיים — אימי, אדר' ברכה חיוטין . הגישות של הוריי לתכנון השלימו אחת את השנייה . אימי רואה מבנה ביחס להקשרו המיידי, לדרישות הנזילות של מקום וחוויית המשתמש, לתנועות השמש והשתנות החומר . גם אם מדובר בבניין רחב היקף — ובמהלך יותר מארבעים שנה, משרד חיוטין אדריכלים עיצב כמה ממבני הציבור הגדולים והחשובים בישראל — תמיד תפשׂה אותו כהתהוות של ריבוי פרטים קטנים אשר את מערכת היחסים ביניהם עליה לפתור . אבי, לעומתה, ניגש לאתגר התכנוני ממבט על, כמי שמנסה לברוא בניין כהמחשה של עיקרון כללי, אפילו אוניברסלי . הפרטים הפרוזאיים פחות עניינו אותו, ולעיתים עלתה התחושה כי טרדו את שלוותו . מה שכן ריתק אותו היה לבחון את המבנה הפרטני כחלק ממבנה גדול יותר, שמעיד על צרכיה הבלתי משתנים של החברה, והמשתקף דרך תצורות אדריכליות מגוונות לאורך ההיסטוריה . מבחינה זאת היה זה מפתיע ולא מפתיע שאבי החליט, בשלהי שנות הארבעים לחייו, כי יחקור את ספרות המקרא והמגילות הגנוזות במקביל לעבודתו התכנונית . מחד גיסא, גם אם אהב מדי פעם לצטט קטעים ארוכים מהתנ"ך, כמפגן לבהירות זיכרונו, המקורות היהודיים העתיקים לא תפסו עד אז מקום משמעותי בעשייתו ובמחשבתו . מאידך גיסא, כמי ששאף לאתר תבניות לאורכה ולרוחבה של ההיסטוריה, מקורות אלה לבטח פיתו אותו בהבטחה של צופן ארכאי, אשר פיענוחו עשוי לתת מענה להרבה שאלות לא פתורות . בעשורים האחרונים נענה אבי לפיתוי בסדרה של ספרי מחקר בעברית ובאנגלית, לרבות שניים בהוצאת כרמל שהתפרסמו לאחר מותו : מאסופות מזמורים לספר תהלים : עקרונות העריכה והכרך הנוכחי . בכל אלה לא באה כתיבתו לספר סיפור, או להתפלפל על חודה של פילוסופיה . הוא פנה לספרות העתיקה כאל טריטוריה לא ידועה, או שמא אבודה, שאת חלקיה רצה למפות . בעיני רוחו, לתחושתי, לא ראה עצמו כפרשן אלא כקרטוגרף של העבר, ואולי אפילו כמגלה ארצות . אבי אהב תעלומות, והיה גם די תעלומה בעצמו . אני שמח שנפלה בחלקי ההזדמנות להביא לדפוס יצירה מחקרית פרי עטו, ובכך לגלות מעט מצפונותיו . דן חיוטין מרץ 2022
|
|