|
|
עמוד:10
10 " ש מ ע " - ע י ו ן מ ט א פ י ז י ל א ו ר ה מ ק ו ר ו ת הרצינות עם אותן המורשות הרבניות שתרמו לפולמוסים המרים סביב הגותו של רמב“ם . מאידך, יש לעמוד מול פילוסופים הדורשים להפקיע כל שיח אונטולוגי מסמכותם של כתבי הקודש ומשיח אמוני בכלל . מדובר בהליכה על חבל דק : מענה לניסיונות רווחים להגן על האמונה בעזרת הסתגרות מן הרוחות המנשבות המנוגדות לה, ובעת ובעונה אחת מענה לדרישה של פילוסופים להפריד את האמונה באלוהים מהאמת . בחרתי למקד את האתגרים הללו סביב הפרשנויות לפסוק “שמע ישראל“, על ההצהרה “ה‘ אחד“ הכלולה בו . היתרון במיקוד זה עולה מכך שהמקורות היהודים הקנוניים, כמו המדרש והתלמוד, נתנו מקום של כבוד לפסוק זה ולפסוקים הקרובים אליו מחד ; ומאידך, כמעט שאין הוגה במחשבת ישראל שלא נתן את דעתו על פסוק שמע ישראל בעיוניו באמונת הייחוד . עניין משותף זה מאפשר לנו לצרף לדיון אחד את מחשבת חז“ל ואת מחשבת ישראל במובן הרחב של תחומים אלו . שיקום השיח המטאפיזי כולל כעת התמודדות עם הדילמה שהורישה לנו המסורת היהודית על העושר הכלול בה . דילמה זו ניתנת לניסוח מתומצת כמתח בין שתי מגמות : מצד אחד ההגות היוונית על שלוחותיה הניאופלטוניות בתוך ההגות המוסלמית מנהירה את תוכן אמונת הייחוד כפי שעלתה במחשבת חז“ל ; מצד שני יש חשש, שריחף במרוצת הדורות על פני הפולמוסים החריפים סביב הפילוסופיה, שבאמצעות הנהרה זו פולשים מונחים מההגות היוונית לתוך קודש הקודשים של אמונת הייחוד היהודית . במילים אחרות, בלא הגות יהודית תיראה אמונת הייחוד כעניין הנאמר בפה ולא כנטועה בלבבות, אם נאמץ את האבחנה של רבנו בחייא אבן פקודה . ואולם, הכנסה של עולם מושגי פילוסופי יווני זר, על המשמעות השלילית הנודעת לו בעולם היהודי, לתוך הפסוק שמע ישראל — כמוה כהעמדת צלם בהיכל . אני מקווה כי התרה של דילמה זו, כך שתוציא ידי חובת האמונה והפילוסופיה כאחת, תסלול את הדרך לשיקום מקומו של העיון בייחוד ה‘ . כך יתברר שאין צורת עיון זו, על תכניה ועל דרכי הלימוד שלה, מכרסמת בממד החווייתי והמעשי הרווח בימינו, אלא מעשירה אותו . בכלל זה, ביטויי ההתחדשות היהודית, כמו המדרש והתלמוד, יזכו כאן להשלמה מרעננת . חיבור זה נכתב בירושלים על פני תקופה ארוכה . במהלך הכתיבה סייעו לי בחוכמתם ובנדיבותם עמיתים יקרים רבים . תודה לקוראים פרופ‘ זאב הרווי, ד“ר אבישי בר אשר, ד“ר אליעזר זילברפניג, ד“ר עודד פורת, ד“ר אלי פיטקובסקי, ד"ר דויד קשתן וד“ר הילי רזינסקי, שעודדו ותרמו מן הידע שלהם לחיבור רב תחומי זה . תודה לאחייני היקר ד“ר דויד בוזגלו על קריאה קשובה וממוקדת, שכללה הערות לאורך כל החיבור . תודה לידידי פרופ' אבי שגיא עורך הסדרה
|
|