פרק א. חוקת החירום של ישראל

עמוד:15

ת קנ ות שעת ח ירום : הצעה לר פ ור מה ח וקתי ת 5 1 מקום שבו קיימת אפשרות של חקיקה סדירה ומהירה על-ידי הכנסת, חייבת סמכות החקיקה של הרשות המבצעת לסגת מפניה, שהרי באורח עקרוני יש להיזקק לסמכות של חקיקה לשעת חירום רק כאשר אין אפשרות להמתין עד לקיומם של תהליכי החקיקה של הכנסת . 13 הכנסת אימצה את ההלכה הזאת ב- ,1992 בהסדר שנקבע בסעיף 39 ( ה ) לחוק- יסוד : הממשלה, בקובעה כי ״לא יותקנו תקנות שעת חירום ולא יופעלו מכוחן הסדרים, אמצעים וסמכויות, אלא במידה שמצב החירום מחייב זאת״ . 14 כפי שהוסבר בפסיקה, תקנות שעת חירום פוגעות בשני עקרונות בסיסיים של המשטר הדמוקרטי : בעקרון הפרדת הרשויות, שכן הסמכות לחוקק חוקים נתונה לרשות המחוקקת, ובעקרון שלטון החוק, הקובע שהסדרים ראשוניים חייבים להיקבע בחקיקה ראשית . 15 הוראת סעיף זה לחוק היסוד נועדה אפוא לצמצם את השימוש בתקנות שעת חירום ולוודא כי רק פעולות חיוניות, שלא ניתן לקיים דיון חקיקתי מסודר בעניינן לנוכח מצב החירום, יוסדרו בתקנות שעת חירום . 16 בג״ץ פריצקי , משנת ,1999 פירש את סעיף 39 ( ה ) לחוק היסוד . בבג״ץ זה נדונו תקנות שעת חירום שהותקנו כדי לאפשר למאות אלפי תושבים להשתתף בבחירות לרשויות המקומיות, אף שלא היה בידם הספח הנדרש להזדהות עקב עיצומים במשרד הפנים . תקנות שעת החירום קבעו כי אפשר להזדהות לעניין זה גם באמצעות רישיון נהיגה או דרכון . בפסק הדין קבע בג״ץ כי מקום שבו ניתן לפנות לכנסת לחקיקתה של חקיקה ראשית, "אין לממשלה סמכות להתקין 13 בג״ץ 90 / 2994 פורז נ׳ ממשלת ישראל, פ״ד מד ( 3 ) ,317 323 - 324 ( 1990 ) . ואכן, הלכת פורז הבהירה כי אין לעשות שימוש בתקנות לשעת חירום אם דרך החקיקה קיימת . עם זאת, יש לתת את הדעת לעובדה שפסק הדין לא עסק כלל בשאלה אם ההכרזה על שעת חירום הייתה מוצדקת, אלא רק בהפעלת הסמכויות הקיימות כאשר ההכרזה כבר עומדת בתוקף . להרחבה ראו ברק – ארז, לעיל ה״ש ,9 בעמ׳ 679 . 14 בנדור, לעיל ה״ש ,8 בעמ׳ 448 . 15 בג״ץ פורז, לעיל ה״ש 13 . כן ראו בג״ץ 98 / 6971 פריצקי נ׳ ממשלת ישראל, פ״ד נג ( 1 ) ,763 777 ( 1999 ) ; בג״ץ 20 / 2399 עדאלה — המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ׳ ראש הממשלה, סעיף 4 ( נבו 2020 . 8 . 16 ) . 16 ברק – ארז, לעיל ה״ש ,9 בעמ׳ 681 .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא