|
|
עמוד:14
ה צעה לסדר 1453 החוץ והביטחון — ביטוי לבקרה פרלמנטרית מסוימת . 11 שלישית, נקבע כי תקנות שעת חירום אינן יכולות למנוע פנייה לערכאות, לקבוע ענישה למפרע, או להתיר פגיעה בכבוד האדם, וכן כי תקנות שעת חירום יופעלו רק ״במידה שמצב החירום מחייב זאת״ . ולבסוף, תקנות אלו פוקעות כעבור שלושה חודשים מיום התקנתן, זולת אם הוארך תוקפן בחוק, או שהכנסת ביטלה אותן . הגבלות נוספות על השימוש בתקנות שעת חירום קבועות בחוקי יסוד אחרים, ובהם חוק-יסוד : הכנסת, חוק-יסוד : נשיא המדינה, חוק-יסוד : השפיטה, חוק- יסוד : כבוד האדם וחירותו וחוק-יסוד : חופש העיסוק . 12 לדוגמה, בחוק-יסוד : כבוד האדם וחירותו נקבע בסעיף 12 כי "אין בכוחן של תקנות שעת חירום לשנות חוק- יסוד זה, להפקיע זמנית את תקפו או לקבוע בו תנאים" אלא לפי תנאים הקבועים שם . להבדיל, בסעיף 22 לחוק-יסוד : השפיטה נקבע באופן מוחלט כי "אין בכוחן של תקנות שעת חירום לשנות חוק זה, להפקיע זמנית את תקפו או לקבוע בו תנאים", ובסעיף 44 לחוק-יסוד : הכנסת ובחוקי יסוד אחרים נקבע הסדר דומה . לאורך השנים דן בג״ץ בתקנות שעת חירום והבהיר את גבולות סמכותה של הרשות המבצעת להתקין תקנות שעת חירום . פסק הדין המכונן בעניין זה הוא בג״ץ פורז משנת ,1990 שבו שינה בג״ץ את ההלכה שאפשרה לממשלה להתקין תקנות שעת חירום כמעט בלי הגבלה . בפסק דין זה נדונו תקנות שעת חירום שהותקנו כדי לספק פתרון דיור מהיר לגלי העלייה מארצות חבר העמים . התקנות הותקנו בעת שהצעת חוק באותו הנושא הייתה תלויה ועומדת בפני הכנסת . העותר, ח״כ אברהם פורז, הלין בין היתר על השימוש בתקנות שעת חירום אף שהיה אפשר להשיג את אותה המטרה באמצעות חקיקה רגילה, שעמדה לאישור הכנסת . בג״ץ קבע כי אם הכנסת יכולה לחוקק חוק אין לעשות שימוש בתקנות שעת חירום כדי לעקוף את סמכותה . ובמילותיו של השופט שלמה לוין : 11 עם זאת, מדובר בהגבלה רכה יחסית, שכן ההליך להתקנת תקנות רגילות ( שאינן תקנות שעת חירום ) דורש לעיתים התייעצות עם אחת מוועדות הכנסת או אישור שלה לפני התקנתן . ראו גם ס' 2 ( ב ) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 ; קוסטי, לעיל ה"ש 3 ; רובינשטיין ומדינה, לעיל ה"ש ,8 בעמ' 748 . 12 ראו רובינשטיין ומדינה, לעיל ה"ש ,8 בעמ' 953 .
|
|