פרק א. חוקת החירום של ישראל

עמוד:13

ת קנ ות שעת ח ירום : הצעה לר פ ור מה ח וקתי ת 3 1 ( ז ) תקנות שעת חירום ייכנסו לתוקף עם פרסומן ברשומות ; לא ניתן לפרסמן ברשומות, הן יפורסמו בדרך מתאימה אחרת, ובלבד שיפורסמו ברשומות מיד כשניתן יהיה לעשות כן . ( ח ) חדל מצב החירום להתקיים, יוסיפו תקנות שעת חירום להתקיים לתקופת תוקפן אך לא יותר מ- 60 ימים מסיום מצב החירום ; תקנות שעת חירום שתוקפן הוארך בחוק, יוסיפו לעמוד בתוקפן . כפי שעולה מהוראות חוק היסוד, ניתן להתקין תקנות שעת חירום רק אם הכנסת הכריזה על מצב חירום . אומנם נקבע בחוק היסוד כי תקופת תוקפה של ההכרזה על מצב חירום לא תעלה על שנה אחת, אך בד בבד הובהר כי ״הכנסת רשאית לחזור ולהכריז על מצב חירום״ . ואכן, ישראל נתונה במצב חירום ברציפות מ- 19 במאי ,1948 8 ומלומדים רואים במצב החירום הזה ״נורמה סטנדרטית״ 9 ו״תופעת קבע״ . 10 יוער כי ההכרזה המתמשכת על מצב חירום מותירה בתוקף שורה ארוכה של חוקים והסדרים ( לדוגמה, חוק סמכויות שעת חירום ( מעצרים ) , התשל״ט - ,1979 המסדיר את סוגיית המעצרים המינהליים, וחוק הפיקוח על מוצרים ושירותים, התשי״ח - 1957 ) . סעיף 39 לחוק היסוד מעניק לממשלה סמכות רחבה להתקין תקנות שעת חירום, והן יכולות לשנות כל חוק, להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים . כלומר, הוראת סעיף 39 מעניקה לתקנות שעת חירום שמתקינה הממשלה מעמד שווה לחקיקה ראשית של הכנסת . עם זאת, סעיף זה גם קובע כמה הגבלות על השימוש בתקנות שעת חירום . ראשית, אפשר להתקין תקנות שעת חירום רק אם הוכרז מצב חירום . שנית, לאחר התקנת התקנות יש להניחן על שולחן ועדת 8 אריאל בנדור ״מצבי חירום״ ספר דורית ביניש ,447 449 ( קרן אזולאי, איתי בר – סימן – טוב, אהרן ברק ושחר ליפשיץ עורכים 2018 ) ; אמנון רובינשטיין וברק מדינה המשפט החוקתי של מדינת ישראל 937 - 941 ( כרך ב 2005 ) ; מרגלית, לעיל ה"ש ,7 בעמ' 21 . 9 דפנה ברק – ארז ״חוקה למצבי חירום״ ספר שלמה לוין ,671 683 ( אשר גרוניס, אליעזר ריבלין ומיכאיל קרייני עורכים 2013 ) . 10 מנחם הופנונג ישראל — בטחון המדינה מול שלטון החוק 67 ( מהדורה שנייה 2001 ) .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא