|
|
עמוד:12
12 היוזמה לשינוי מערכת המשפט בישראל בראי המשפט העברי 1 . שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, כך שלנציגי הקואליציה תהיה שליטה 1 על בחירת השופטים ; 2 . צמצום, עד כדי ביטול הלכה למעשה, של יכולתו של בג"ץ לפסול דברי חקיקה של הכנסת, בשלושה אמצעים עיקריים : קביעה שבג"ץ אינו מוסמך לבקר חוקי יסוד ; הקשחת האפשרות של בג"ץ לפסול חוקים רגילים ; ומתן האפשרות לכנסת להתגבר על החלטת בג"ץ לפסול דבר חקיקה ( "פסקת ההתגברות" ) ; 3 . צמצום עילת הסבירות כמכשיר לביקורת שיפוטית על ההחלטות של הרשויות המינהליות ; 4 . שינוי במעמדם של היועצים המשפטיים לממשלה ולמשרדי הממשלה, הן בנוגע לדרכי המינוי שלהם הן בכך שחוות דעתם בדבר אי-חוקיות של פעילות הממשלה וזרועותיה לא תחייב את הממשלה . כל אחד מרכיבים אלה מכיל פרטים רבים נוספים, שמקצתם יידונו בהמשך דברינו . הנקודה החשובה לענייננו היא הצטרפותם לתמונה כוללת : מתן האפשרות לרוב הקואליציוני למשול כרצונו ללא ביקורת שיפוטית אפקטיבית על חקיקת חוקים והחלשה ממשית של הביקורת השיפוטית על פעילותן של הרשויות המינהליות . היטיב לתמצת את הדברים חבר הכנסת רוטמן : "לכנסת מגיע מעמד [ . . . ] מחוקק 2 כל יכול . היא יכולה לחוקק מה שהיא רוצה ולא צריכה להיות עליה ביקורת" . באופן שקשה היה לצפות אותו מראש, חלקים נרחבים בחברה הישראלית התקוממו נגד הצעה זו . היא נתפסת כשינוי מהותי בכללי המשחק המשטריים בישראל, שיגרום לקריסת ההפרדה בין שלוש הרשויות והותרת הסמכויות השלטוניות כולן בידי הרשות המבצעת והעומד בראשה, בלי מנגנוני איזון ובקרה על החלטות הממשלה . קבוצות גדולות בחברה הישראלית חשו כי הבית בוער 1 בעקבות המחאה הציבורית בישראל במהלך חורף תשפ"ג ( 23 / 2022 ) הוחלפה הצעה זו בגרסה מרוככת של שליטת הקואליציה בבחירת שני שופטים לבית המשפט העליון וכן בקביעת זהותו של נשיא בית המשפט העליון . לכך נתייחס להלן . 2 טובה צימוקי "רוטמן : לכנסת מגיע מעמד שהיה לה — מחוקק כל יכול" ynet ( 2023 . 2 . 7 ) .
|
|