תקצירי הפרקים

עמוד:9

תקצירי הפרקים 9 5 . פסילה של תקנות הקהילה בידי פוסק ההלכה לא הותנתה בקיומו של הרכב מיוחד או של רוב מיוחס . די היה בכך שפוסק הלכה יחיד יפסול את תקנות הקהילה . עם זאת, הדעת נותנת כי לנוכח ההבדלים בין מעמדם של פוסקי ההלכה בעניין תקנות הקהילה לבין מעמדם של שופטי בג"ץ באשר לתקנות הכנסת, אין ללמוד שפסילת חוקי הכנסת בידי בג"ץ תוכל להיעשות בהרכב רגיל וברוב קטן . פרק שלישי : מעמדו של הייעוץ המשפטי לממשלה ולשרים 1 . המשפט העברי התנה את סמכותה של מנהיגות הקהילה להתקין תקנות בכך שקודם להתקנת התקנה עליה להיוועץ ב"אדם חשוב" ולקבל את אישורו לתקנה החדשה ; 2 . על פי מרבית הפוסקים, דרישה זו חלה לא רק כאשר מדובר בתקנות פנימיות של איגודים מקצועיים ( גילדות ) , אלא גם כאשר מדובר בתקנות של מנהיגות הקהילה עצמה ; 3 . על פי מרבית הפוסקים, "האדם החשוב" צריך להיות גם תלמיד חכם וגם ממונה על הדאגה לצרכים של תושבי העיר ; 4 . הטעם לדרישה ל"אדם חשוב" הוא כדי שהוא יוודא שתקנות הקהילה תואמות את דרישות הדין ושהן אינן פועלות לטובת קבוצה אחת בקהילה על חשבון קבוצה אחרת . ההנחה הייתה שכאשר מדובר בתקנות בעייתיות של הקהילה, אין די במתן אפשרות לתקוף אותן בדיעבד בפני בית דין, אלא יש למנוע את התקנתן מלכתחילה ; 5 . נמצא אפוא שכדי לוודא שהתקנות של מנהיגות הקהילה יעמדו בדרישת החוקיוּת ולא יפגעו שלא כדין באינטרסים של קבוצות בתוך הקהילה, המשפט העברי דרש כי התקנות יובאו מראש לעיונו של גוף רגולטורי חיצוני שיאשר את תוקפן, ובמחיר של הגבלה מסוימת על חופש ההחלטות של המנהיגות הקהילתית ; 6 . מדינת ישראל אינה מדינת הלכה . "האדם החשוב" בפרשנות הישראלית צריך להכיר את דרישות החוק, להיות עצמאי ובלתי תלוי ולהכיר את מכלול הצרכים של החברה הישראלית כדי לוודא שהחלטות הממשלה לא יפגעו שלא כראוי באינטרסים של קבוצות מיעוט . הצבת יועצים משפטיים בלתי תלויים, המלווים

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא