|
|
עמוד:8
8 היוזמה לשינוי מערכת המשפט בישראל בראי המשפט העברי מרסנים . התנהלות שכזאת מזמינה את הכנסתם של שיקולים לא-ראויים להליך בחירת השופטים ויצירת תלות בעייתית של השופטים בנציגי הציבור . מגמה זו עלולה לעוות את פסיקותיהם של השופטים בדין ; 3 . מן המשפט העברי למדנו שאפשר לנטרל בעיה זו באמצעות קביעה שדרוש רוב גדול יותר ממספר נציגי הקואליציה בוועדה לבחירת שופטים, ונציגים אלו יצטרכו לשכנע את נציג האופוזיציה או את אחד מנציגי השופטים להצטרף אליהם בבחירתם ; 4 . ברוח העולה מן המשפט העברי יש לעגן בחוק הקצאת מקום לנציג האופוזיציה בוועדה לבחירת שופטים ( כפי שאכן מובא בהצעת שר המשפטים יריב לוין ) . ברם אין די בהקצאת מקום סמלי לנציג אחד בלבד, אלא יש להקצות לאופוזיציה מקומות בשיעור יחסי, פחות או יותר, למשקלה בכנסת . פרק שני : ביקורת שיפוטית על חקיקת הכנסת 1 . רבים מחכמי המשפט העברי הורו כי מנהיגי הציבור אינם רשאים לחוקק כל שברצונם אלא אך ורק בכפוף לדין ולעקרונות היושר והצדק . לפיכך הם ביטלו תקנות קהל שנמצאו נוגדות את עקרונות היושר והצדק של המשפט העברי ; 2 . כדי לאפשר ביקורת יעילה על תקנות הקהילה פיתחו אותם מחכמי המשפט העברי שתי עילות ראשיות : ( א ) ביטול תקנות קהילה שנמצא שהן מאפשרות לרבים לגזול את היחידים . עילה זו נועדה למנוע מצב של דורסנות הרוב את המיעוט ; ( ב ) ביטול תקנות קהילה שנמצא שהן פועלות להריסת הגדרים, כלומר להרס החיים בקהילה ; 3 . חכמי המשפט העברי לא הכירו באפשרות של הציבור לחוקק מחדש תקנה שנפסלה בשל היותה פוגענית, יהיה הרוב התומך בחקיקה זו אשר יהיה ; 4 . בעולמו של המשפט העברי, הגורם המוסמך לבקר את תקנות הקהילה היה פוסקי ההלכה . במדינת ישראל, שאינה מדינת הלכה, סמכות זו צריכה להינתן בידי גוף א-רובני אחר, דוגמת הגוף השיפוטי העליון ( בית המשפט העליון ) ;
|
|