ב. האיום על חוסנה של מדינת ישראל (כלכלי, חברתי וביטחוני)

עמוד:14

כיצד תשפיע ההיערכות למשבר האקלים על איכות החיים של הציבור בישראל ? 14 ( 4 ) ת ל ו ת ב מ ד י נ ו ת ש י ש ל ה ן מ ש א ב י ם א ס ט ר ט ג י י ם ( מ י ם ו מ ז ו ן ) ענף החקלאות הישראלי אינו ערוך לספק את כל הצרכים של תושבי המדינה . למעשה הוא רחוק מכך . בעת משבר עולמי והתייקרות קיצונית של מחירי המים והמזון, מדינת ישראל עלולה להידרש לשלם מחיר יקר מאוד כדי לייבא מוצרי חקלאות . מגמות אפשריות אלו צריכות להעלות סימן שאלה באשר ליכולת הכלכלית לייבא מזון יקר גם בעתיד הרחוק . בהקשר זה חשוב לזכור שלא לעולם חוסן : אומנם עוצמתה הנוכחית של כלכלת ישראל יוצרת את התחושה שבכל מצב משברי, גם של התייקרות חדה במחירי המזון והמים, תהיה המדינה מסוגלת לקנות מוצרי חקלאות ממדינות אחרות, אבל לא בהכרח כך יהיה . על ממשלת ישראל לדאוג לשימור ענף החקלאות הישראלי כנכס אסטרטגי ואף לבחון דרכים לפיתוח הענף ( באמצעות ייעוד רזרבות של קרקע לחקלאות, מעבר לסבסוד ישיר לחקלאי כתחליף למכסי המגן הנהוגים כיום ועוד ) . ( 5 ) א י ו ם ע ל ה ע צ מ א ו ת ה א נ ר ג ט י ת שינויי האקלים צפויים להגביר את צריכת האנרגיה ( לקירור ולחימום ) . מאחר שישראל היא "אי אנרגטי", כלומר צריכה לספק לעצמה את כל הביקוש לאנרגיה, בלי גיבוי ממדינות שכנות, יש להגדיל ולגוון את מקורות האנרגיה — כדי לחזק את הביטחון האנרגטי, להבטיח יעילות אנרגטית, ליצור רזרבות ולפתח פתרונות אגירה מאנרגיות מתחדשות . יש להביא בחשבון שישראל חשופה להתייקרות במחירי האנרגיה בעולם, ובייחוד בעוד 30 שנה, כאשר מאגרי הגז שנמצאו עד כה צפויים להתכלות . על ממשלת ישראל להגביר את עצמאותה האנרגטית ארוכת הטווח של המדינה מתוך הישענות על אנרגיות מתחדשות, בשילוב פתרונות אגירת אנרגיה שיגדילו את היצע החשמל . ( 6 ) ה י ח ל ש ו ת ח ש י ב ו ת ה ה ג א ו פ ו ל י ט י ת ש ל י ש ר א ל ו ה ת ע ר ע ר ו ת ה י צ י ב ו ת ב מ ז ר ח ה ת י כ ו ן הפשרת הקרחונים בקטבים ועליית מפלס פני הים גורמות לפתיחת נתיבי סחר ימי חדשים, ואלה עלולים להחליש את חשיבותו האסטרטגית של המזרח התיכון כנתיב סחר המקשר בין המערב למזרח . מצב שכזה עלול לפגוע בחשיבות של המזרח התיכון עבור מדינות המערב בכלל וארצות הברית בפרט ולחבל בתמריץ

המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר