|
|
עמוד:12
[ 12 ] בּפְרט וּבִכלל גיליון 8 | דצמבר 2022 . טבת תשפ"ג שערי צדק ושערי ערך מכניזם של עבודה ב"ספר הגברים" תהל פרוש למן תחילת המאה העשרים ואחת, וביתר שאת לאחר פרוץ המחאה החברתית ב- ,2011 מופיעים בספרות העברית גיבורות וגיבורים חדשים, סובייקטים כלכליים נאו-ליברליים שזהותם העצמית מתבררת בהקשר של עבודה . במאמר זה אני עוקבת אחר סובייקט חדש זה בספרות העברית, כפי שהוא מתגלה ב"ספר הגברים" מאת ננו שבתאי, ומציגה פרדיגמה פרשנית המעוגנת בביקורת הנאו-ליברליזם . הגיבורה של שבתאי חושפת לטענתי את המנגנון העומד בבסיס הסובייקטיביות השקועה בעבודה ובכלכלה . נוסף על כך אני טוענת שהצורה הספרותית שיוצרת שבתאי בספרה מושפעת מצורת העבודה הנאו-ליברלית ושאפשר לקרוא אותה כמבנה ספרותי של תיק מניות . בחלקו הראשון של המאמר אערוך סקירה היסטורית קצרה כדי לבחון את תפיסת העבודה בתרבות הישראלית ואת היחס בין תפיסה זו לספרות הנכתבת כאן ; בחלקו השני אבחן כיצד אפשר לקרוא את דמות העובדת דרך מושג ההון האנושי כפי שהומשג בידי מישל פוקו וונדי בראון, וכן דרך הקשר בין רגשות לקפיטליזם המאוחר לפי אווה אילוז . במקביל לכך אראה כיצד פיגורת העובדת פועלת בטקסט עצמו כמשקיעה . כדי לעשות זאת איעזר בניתוחו של מישל פר את הסובייקטיביות תחת ההון הפיננסי ובניתוחו של פרדריק ג'ימסון את תופעת הנגזרות בשוק הפיננסי .
|
|