|
|
עמוד:10
אדם, מכונה, מדינה : לקראת אסדרה של בינה מלאכותית 10 מדיניות בעניינה, מסגרת להבנת המשמעויות של מערכות טכנולוגיות, ליכולת לדמיין את האפשרויות החדשות שהן מביאות איתן ולעמוד על השלכותיהן על המוסר החברתי ועל שלד השיטה המשפטית . כיוון שמסגרת זו חסרה לעיתים קרובות, נוצרים פערי הבנה — בייחוד בנושאים בעלי השלכות רחבות כמו בינה מלאכותית . המשגה חדשה של מערכות ויכולות בתחום הבינה המלאכותית . המושג בינה מלאכותית הוא מטפורה פוליטית-טכנולוגית רבת עוצמה . ההשוואה בין מערכת בינה מלאכותית למוח האנושי יוצרת קרבה ודמיון, והללו מובילים להטמעה חברתית של הרעיון שהמכונות עובדות כמו מוח אנושי, מבצעות פעולות אנושיות בדרך שבה אנשים מבצעים אותן, ולמעשה מתחרות בבני האנוש . אנו מציעים להמשיג את פעולות המכונות ואת התכונות המיוחסות להן בדרך שאינה תלויה בהשוואה זו . פיתוח זכויות למושאי החלטות של בינה מלאכותית . נדרשת חשיבה מחודשת על זכויות יסוד משתי בחינות . ראשית, יש לצקת משמעות חדשה לתאוריה החוקתית של זכויות האדם ; שנית, יש ליצור זכויות דיגיטליות חדשות, שלא היה צורך בהן בעבר, ובעיקר זכויות של פרטים בשעה שהם באים במגע עם מערכות ממוכנות מבוססות אלגוריתמים . אין להשלים עם מצב שבו ישראל היא חצר אחורית . בשנים האחרונות מקודמות הצעות לאסדרת בינה מלאכותית במדינות מובילות, וגם באיחוד האירופי, ויש להניח שמדובר בתחילתה של מגמה עולמית . גם אם יש שוני ערכי בין האסדרות במקומות שונים — אם בבחירת סוג המערכות המוגדרות מסוכנות ואם במטרות המוצהרות של החקיקה עצמה — יש להן גם הרבה מן המשותף . לכן אין להשלים עם מצב שבו במדינת ישראל לא תהיה חקיקה שתהיה בהרמוניה עם החקיקה המקובלת בעולם . הרמוניה איננה בהכרח זהות . כאשר הפיתוח מכוון לייצוא ממילא נדרש הסטנדרט הרגולטורי לעמוד לכל הפחות בסטנדרטים הזרים, שהם לרוב גבוהים יותר מהסטנדרטים בישראל . אבל גם כאשר הפיתוח מכוון לשוק המקומי, ומושאי ההחלטות של מערכות הבינה המלאכותית אינם אזרחי חוץ אלא אזרחי המדינה, אין להנמיך את הסטנדרטים, שהרי אזרחי המדינה ראויים אף הם להגנה . אומנם
|
|