|
|
עמוד:13
סיפורה של תל חי | 13 שלל השפות וניבי הלשון שהסתובבו בארבעת היישובים הצפוניים, היתה גם שפתו של טרומפלדור . הוא דיבר ״מעשית״ . גילוי נאות, אישית תמיד הערצתי את דמות "המפקד השקט", אותו מנהיג שמדבר מעט ועושה המון, אולי דווקא לאור השוני מדמות המפקד שאימצתי אני, או לחלופין, לאור הצורך העכשווי הזועק במנהיגות של מעשים, נטולת מילים, מנהיגות שנדמה שקרסה תחת קורות המדיה החברתית ותרבות האינסטנט המבעבעת . דמות החלוץ שהיתה ועודנה נכס צאן ברזל במיצוב הציונות בראשית דרכה, מוכיחה דרך טרומפלדור ואחרים כי משתנים כמו גיל, מוצא, בקיאות בשפה וניסיון חיים לא היוו גורם מכריע בהוצאה לפועל של יוזמות משמעותיות שעיצבו את יסודות המדינה . נחישות ותעוזה, הם שייחדו את החבר׳ה הצעירים הללו שעלו לארץ בגפם . השוני התרבותי, שהיה מובהק בעשרות מונים מזה שקיים היום, התבטל כלא היה אל מול הרעיון הנשגב של מדינת היהודים . על שכבת היסוד הזו נבנה רובד נוסף של רעות איתנה נטולת מילים, ומעל, כדובדבן המונח על קצפת של עשייה פורצת דרך, נבנה אתוס משותף – ליישב את ציון בכל מחיר . על פניו, נראה כי בימינו נדרשות תכונות אופי אחרות, שונות בתכלית, כדי לייצר מציאות חדשה . החברה הישראלית רוויה שסעים שהתקבעו כמאפייני יסוד, כאלו העולים בכל דיון או מחלוקת הנוגעת בהגדרת הישראליות המודרנית . הקסם הבתולי המלווה את הכמיהה לבית יהודי לאחר 2000 שנות גלות התפוגג זה מכבר . הציונות, שיצרה ערך עליון דמוי חוקה ולפיו יישוב הארץ קודם לכול, איננה עוד . את קסם הציונות החליפה בעיקר ציניות, מלוּוה בגלים אדירים של שנאה ופילוג הרוחשים במרחבי הרשתות החברתיות . עולה השאלה, כיצד "דור הציניות" יכול לשנות מציאות באותו אופן ששינה דור הציונות ? האם אלו שמדינת ישראל היתה עבורם חלום רחוק יכולים להידמות לאלו האוחזים בה כבמציאות שאיננה בת עוררין ? כולי תקווה שלכל הפחות הרוח, נותרה אותה הרוח . דווקא בעידן הנוכחי, לאחר שנים של קיבעון, הטכנולוגיה הציבה את הצעירים שוב בקדמת הבימה . ומכאן, בעת הזו, אולי תפציע הזדמנות, שעת כושר לחולל שינוי – להצמיח ציונות חדשה על אדמה חרושה בציניות . הזדמנות להשתמש בעוצמת ההמונים כדי לאחות שסעים שנצרבו כה עמוק
|
|