|
|
עמוד:11
11ס י פ ו ר י פ ר ק א דיון בסיפורים סיפור ראשון רב כהנא שימש ככוהן בטקס פדיון בן, שבו על אב לפדות את בנו הבכור 4 מידי הכוהן בחמישה שקלים . במקום חמשת השקלים, דמי הפדיון, לקח 5 רב כהנא סודר, שספק אם ערכו הגיע כדי חמישה שקלים, וטען כי לו לעצמו היה שווה חמישה שקלים . אירוע פדיון הבן דל בפרטים ; אפשר כי רב כהנא רצה לפתור קושי של משפחה נזקקת . מכל מקום, מעשהו ודבריו מעידים כי הפדיון האמור בתורה, חמישה שקלים . פירש באופן נרחב את ערך 6 רב אשי אמר על המעשה : "לא אמרן אלא כגון רב כהנא דגברא רבה הוא ומבעי ליה סודרא ארישיה אבל כולי עלמא לא" . ניתן להבחין שרב אשי ראה בהתנהלותו של רב כהנא חריגה מהנורמה ההלכתית, והוא ביאר אותה על נא הוא גברא רבה, ולכן הוא צריךפי תפיסת העולם שעליה חונך ; רב כה להתעטף בסודר, גם סודר זול שווה עבורו חמישה שקלים משום שהוא זקוק לו . משמע שרב אשי מאפשר הערכה סובייקטיבית לגברא רבה . 7 עיון בסוגיות שבהן מוזכר המושג "גברא רבה" מעלה כי קיימת תביעה בנימוק שוודאי מצוי פריורי דברי "גברא רבה"-משמעית לקבל באופן א-חד 8 בהם טעם . נראה שרב אשי סייג את מעשה רבו בשל סיבה זו, וקבע כי אפשרות זו קיימת לגבי רב כהנא ושכמותו בלבד, וסתם כוהן אינו יכול 4 דֶשׁ עֶשְׂרִים גֵּרָה הוּא"ֹשְׁקָלִים בְּשֶׁקֶל הַקּ דֶשׁ תִּפְדֶּה בְּעֶרְכְּ ) כֶּסֶף חֲמֵשֶׁתֹ"וּפְדוּיָו מִבֶּן ח ) במדבר יח טז ( . 5 בעל הערוך מבאר סודרא כמטפחת המיועדת לניגוב זיעה, וכן מעין מסווה או צעיף ( . בתלמוד הבבלי מוזכרים שימושים נוספים לסודרא ; 26 ) כרך ו', ערך 'סודרא', עמ' קטן טו ע"א, כד ע"א, ברכות ס ע"ב, ראו ברכות נא ע"א, קידושין כט ע"ב, מועד יומא עח ע"ב, שבת עז ע"ב ועוד . 6 כאמור, רב אשי היה תלמידו של רב כהנא ; על יחסי מורה תלמיד בין רב כהנא ורב . 847 - 848עמ', תולדות תנאים ואמוראים ג' ,אשי ראו היימאן 7 עה, "גברא רבה בברכות יט ע"ב, שבת פא ע"ב, גיטין נה ע"ב ונדה נ ע"ב מצויה הקבי נימא בה טעמא" . – גברא רבה אמר מילתא"אמר מילתא לא תחיכו עליה", או בסוגיות נוספות ניתן לזהות מסר דומה . ראו בבא מציעא סו ע"א, בבא מציעא סח ע"ב ובבא בתרא קמד ע"א . 8 בבבלי שבת פא ע"ב נאמר : "נימא בה טעמא" .
|
|