|
|
עמוד:12
ג : ס י פ ו ר י ם ו ה ק ש ר י ם ב מ ס כ ת ק י ד ו ש י ןרֵמ ע ש ה א ו 12 9 לעשות כמעשהו . עקיפת דין מעין זו, רק רב כהנא "גברא רבה" יכול מהגדרת מעמדו . להעמיסה על כתפיו, וזאת בשל צרכיו המיוחדים הנובעים סיפורו של רב כהנא הובא לסוגיה כסיוע לטענה שיש מקרים בהם מקבל הכוהן את דמי פדיון הבן בחפץ שערכו הריאלי נמוך מחמישה שקלים . טענה זו נדחית על ידי רב אשי המלמד כי מהפן ההלכתי אל לו לכוהן לעשות כן, רכיו מתוקף היותו וכי ההיתר שבו נקט רב כהנא לעצמו הינו ייחודי לו ולצ "גברא רבה" . סיפור שני 10 מר בר רב אשי קנה מאמו של רבה מקובי ששוויו עשרה בשלושהאסודר עשר . כלומר, שילם עבור החפץ מחיר גבוה מערכו . - הסיפור נפתח במילות הקישור 'כי הא' המעידות שבעל הסוגיה שילבו כאן ב אשי . הקשר לסיפורואפשר גם לדברי ר – כדי לקושרו לסיפור על רב כהנא על רב כהנא ברור, שכן שני האמוראים העריכו סודרא במחיר לא ריאלי, ואכן מצאנו במפרשים שסיבת הבאת סיפורו של מר בר אשי נועדה להבהיר 11 כי "פעמים שאדם קונה אותם יותר משווים מפני הצורך" . אך בשונה ר, מעשהו של ממעשהו של רב כהנא, שהיה קיום מצווה של פדיון בן בכו מר בר רב אשי אין עניינו מצווה אלא מקח וממכר, ואפשר שיש בסיס למחיר הגבוה ששילם, כגון איכות הצמר, יופייה של הטווייה או הרצון לסייע למוכרת שאולי הייתה ענייה . הסיפור הובא כדי להראות כי אפשרות של הערכה עצמית על ידי המקבל סיפור זה במקום השני אפשר שהיאאו הנותן קיימת במציאות . הצבת מלמדת על כוונת בעל הסוגיה לרמוז לכך שדעת רבה, הסבור כי די בשומה עצמית לקביעת ערכו של חפץ הניתן לאשה לשם קידושין, התקבלה . 9 ישיבה, כי חשש להערמה שתאפשראפשר שרב אשי, קבע זאת מתוקף תפקידו כראש תחרות מחירים בין הכוהנים כדי לזכות בדמי הפדיון . ראו פירושם של המאירי והרשב"א על אתר . 10 אמורא בבלי בן הדור השביעי . פעל בסורא . 11 ראו בתוספות ר"י הזקן ; הרשב"א מפרש : "שדרכן של גדולים להתיקר במה שהן ב אשי זבין סודרא מאמיה דרבא מקובי שוהצריכין לו, וכדקאמר כי הא דמר בר ר עשרה בתליסר" .
|
|