מהו לחש?

עמוד:11

הקדמה 11 מי שהפעיל את הלחשים המסופוטמיים הקדומים, וכנראה גם היה שותף בחיבורם, כונה באכדית של האלף הב׳ לפנה״ס wāšipum ובאלף הא׳ לפנה״ס āšipum . מונח זה הועבר מן האכדית לעברית המקראית ומוכר לנו כאַשָּף, ובריבוי אַשָּׁפִים . לא במפתיע, הוא נזכר כמה פעמים דווקא בספר דניאל אשר מקום התרחשותו הוא בבל . למשל : ״וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לִקְרֹא לַחַרְטֻמִּים וְלָאַשָּׁפִים, וְלַמְכַשְּׁפִים וְלַכַּשְׂדִּים, לְהַגִּיד לַמֶּלֶךְ, חֲלֹמֹתָיו ; וַיָּבֹאוּ, וַיַּעַמְדוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ״, דניאל ב, ב . היו עוד מונחים ששימשו בטקסטים הקדומים לצד ה- wāšipum : mašmaššum , מונח בעל משמעות דומה שהגיע לאכדית מן השומרית, pāširum , מילולית ״המשחרר״, ולצידו ה- pāširtum , ״המשחררת״, האישה שנשאה באותו תפקיד . בטקסט אחד מופיע גם emqum asûm ״ רופא חכם״ . בספר זה השתמשתי בכמה מונחים מקבילים : אשף, מרפא, ולעיתים גם קוסם . את המונחים ״מכשף״ או ״מכשפה״ הבחנתי מן הקודמים, בכך שהם מציינים אנשים בעלי ידע מאגי אשר עושים בו שימוש לרעה . המאגיה המסופוטמית לא פעלה מתוקף סמכות של היררכיה דתית . האלים שמופיעים בלחשים כמסייעים לאשף בעבודתו הם בעיקר אלים שקשורים במובהק למאגיה ולכישוף : אֶאַ, אל והחוכמה, ובנו אסלוּחי ( אשר מזוהה גם עם מַרְדוּךּ ) , גוּלַה ונינכַּרַךּ, שתי אֵלות רפואה, וכן נינגִירִים ונִינְגישְזִידַה . אלים אלה פועלים כעוזרים רבי עוצמה לאשף, אך הם לא מוצגים כמי שמנהלים את העולם לפי רצונם — שהרי לו כך היה הדבר, האלים היו פותרים את הבעיה ולא היה צורך בלחש כלל . תובנה זו מסייעת לפרש נכונה את הביטוי הנפוץ בלחשים ״לחש זה אינו שלי, זה הלחש של אל זה או אחר״ . במשפט זה האשף מצהיר שיש לו גיבוי בדמות רב-מג אלוהי . הוא אף מזדהה עם האל, והאל ממש מדבר מגרונו — אבל הפעולה המאגית אינה תוצר של אמונה דתית או מסירות דתית . להקרבת קורבנות, לביקור במקדשים, לעשיית מעשים טובים, לכל אלה יש רק רמיזות נדירות בטקסטים המאגיים המסופוטמיים . המאגיה המסופוטמית פעלה, אם כן, במקביל למערכת הדתית ההגמונית, על ריבוי המקדשים והכוהנים שבה — וככל הנראה במנותק ממנה . עם זאת — חשוב לציין — קיימות עדויות כי, בעיקר באלף הא׳ לפנה״ס, חלק מהאשפים שימשו גם ככוהנים במקדשים .

כרמל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר