|
|
עמוד:14
14 ה מ ח ז א ו ת ה ע ב ר י ת ה מ ק ו ר י ת ו ה מ ת ו ר ג מ ת בני העדה הספרדית באמסטרדם לכתוב מחזות עבריים כבר באמצע 5 המאה ה- 17 . במרכז אירופה ולאחר מכן במזרחה החלו מחברים אשכנזים לתת את חילם לכתיבת מחזות מקוריים בראשית תקופת ההשכלה, בשנות ה- 90 של המאה ה- 18 . מחזה עברי ראשון אמנם נכתב בידי יהודי אשכנזי כבר ב- 1768 , אך המדובר הוא בתרגום של טרגדיה אנגלית בשם ״הכלה המתאבלת״, מאת ויליאם קונגריב ( נכתבה 6 רוב המחזות שנכתבו בתקופת ההשכלה עוסקים בתולדות ב- 1697 ) . 7 עם ישראל, בין בארצו בין בגלות . בניסיונם של המחברים היהודים לכתוב מחזות מקוריים בעברית 8 הם ביקשו להראות את כוחה של הלשון העברית גם בתחום הדרמה, ושניתן להביע גם בה את שניתן להביע בלשונות אחרות . הסגנון המאפיין את תקופת ההשכלה ותקופת חיבת ציון ( היינו, עד סוף המאה ה- 19 ) הוא סגנון פיוטי המאמץ את הלשון המקראית 9 המליצית . סימנים ראשונים של הסגנון המעורב או הממוזג, המתבטאים הן באוצר המילים והצירופים והן בצורות הדקדוקיות ובמבנה המשפט, 10 ניכרים בכמה מחזות שנכתבו בתקופת חיבת ציון . בארון וא׳ מרכס, ניו יורק תרצ״ו, עמ׳ קכא - קכח ( שיר הפתיחה נדפס בעמ' קכד - קכח ) . 5 ראו שירמן, שם, ח״ב, 184 . 6 ראו שם, 184 - 191 . 7 ראו זוהר, אור חדש, 9 . 8 ראו שירמן, שם, 120 . 9 זוהר ( שם, 357 ) מבחינה בלשון המקראית המליצית בין סגנון שיבוצי לבין סגנון ״ניאו-קלאסי״, כלומר, ״שימוש ריבוני״ בלשון המקראית תוך בחירה חופשית של הביטויים המקראיים . 10 ראו שקד, המחזה העברי ההיסטורי , 261 - 263 ; פרופ׳ שקד מציין, שלמפנה הסגנוני התלווה גם המפנה בדרכי השיח ובהתמעטות הקישוטיות השגרתית .
|
|