|
|
עמוד:2
2 פרק א על חיי הציבור היהודי הייתה בולטת למדי בשל השימוש התכוף שעשו בעיתונות 4 העברית . בעשורים הנזכרים עדיין הייתה העברית בגדר לשון שבכתב . אך כידוע, למרות היותה 5 עברה העברית תהליכי שינוי והתחדשות : לשון כתובה בלבד פרק זמן ארוך בתולדותיה, חלו בה שינויים סמנטיים והתרחבות לקסיקלית, וכן חידושים וגיוונים במבנה המשפט, בדרכי שימוש הלשון ובסגנון . שינויים אלו נוצרו הן משאילות מכוונות מלשונות הדיבור של היהודים או מלשונות התרבות בסביבה הנוכרית הן מיצירה פנימית של אפשרויות סגנון ושל מגוון מבנים לשוניים חדשים . העברית החדשה צמחה ועלתה בסיפורת הריאליסטית ובפובליציסטיקה האקטואלית של שנות השבעים והשמונים של המאה התשע-עשרה עם התגבשותה של לשון פרוזה אשר ביקשה במודע להתבדל מן העברית שקדמה לה . העברית החדשה שאפה להתנתק לא רק מן העברית הרבנית האשכנזית בת זמנה, שנתעצבה בספרות הגאונים ובפרשנות התלמוד של חכמי צרפת ואשכנז הראשונים, אלא גם מלשון המקרא הנשגבת ( ומן התפיסה הפוריסטית שביסודה ) שאימצה לה שירת ההשכלה מראשיתה, מאז "שירי תפארת" של 6 וייזל, ושנתבעה אחר כך גם מכותבי הפרוזה הספרותית האומנותית . 7 נדרשה לא רק להביע נושאים ותכנים חילוניים אלא הפרוזה הספרותית הריאליסטית גם להפנות את מבטה אל המציאות העכשווית ולתארה לגווניה ולפרטיה ולדיוקיה . לשונהּניסתה לתת ביטוי הולם למציאות המתוארת והשתדלה ליצור תחליף ספרותי 8 נתבעה לדון באופן אמין ללשון הדיבור של הדמויות . מאידך, הפרוזה הפובליציסטית מעמיק בבעיות הבוערות והמעשיות של החיים הציבוריים ולתת ביטוי למאבקים בעלי אופי רעיוני וחברתי . הלשון הפובליציסטית, יותר משאר סוגי לשון הכתב, היא לשון 9 ובזאת היא לשון הכתיבה הקרובה ביותר ללשון הדיבור ביכולתהאינפורמטיבית בעיקרה, לספק את כל צורכי הלשון . לפי הצעתי, המעבר אל התקופה החדשה בתולדות העברית אינו קשור בשיבה לשונית אל עָבָר רחוק ובטיפוח של טהרנות לשון . מעבר זה מבוסס במהותו על ניתוק מן העבר המקראי ועל ניתוץ המחיצות שבין רובדי הלשון של העברית, בד בבד עם שאיבה 4 . העיתונות העברית של שנות השישים והשבעים של המאה התשע-עשרה כללה פובליציסטיקה, ספרות יפה ומחקרים למדניים ( פיינר, מלחמת תרבות, עמ' 156 ) . בשנות השמונים גדל מאוד מספר העיתונים וכתבי העת העבריים ( ברטל, מורשת ומרד, עמ' 311 ) . 5 . ראו בן-חיים, במש"ל, עמ' 15 . 6 . ראו שכביץ, ארבע לשונות, עמ' 240 ; שקד, סיפורת, עמ' 43 ; פישלר ופרוש, שיבוץ, עמ' 238 . 7 . הפרוזה הריאליסטית בספרות ההשכלה ברוסיה כללה רומנים, סיפורים קצרים ופיליטונים, ואילו בגרמניה ובגליציה היא כללה בעיקר סאטירות ; ראו שביט, בעלות השחר, עמ' 131 . 8 . אני מבדיל בין מאמרים פובליציסטיים אקטואליים ומאמרי ביקורת ובין מאמרים למדניים ופרשניים ומאמרים בנושאי מדע והשכלה כללית . 9 . ראו הלקין, זרמים, עמ' 96 — 97 .
|
|