לפני הכול: בין עזה לבון

עמוד:11

שבהם התנהל משא ומתן וסביב שולחנות עמוסים בכל טוב, העניקו לי נקודת מבט ייחודית ונדירה . הן סייעו לי להבין את מקומה של מדינת ישראל במשפחת העמים ולבנות את תפיסת עולמי ביחס לאופן שבו היא צריכה לפעול בזירות הללו . על כל אלה עוד ארחיב בהמשך, ולעת עתה רק אציין כי יש לנו עוד כברת דרך לעשות . ספר החיים שלי לא מתחיל בקורס הצוערים . הוא מתחיל בבית ציוני, כבן לאב דיפלומט שהמשפחה היתה שותפה למסעותיו . הוא מתחיל באמי, בת כפר הס, שעם אביה שתלתי עץ גויאבות בחצר המשפחה . הוא נמשך בנערה יפה וחייכנית שלקחה אותי לטרמפ של חיי בין בית גולדמינץ בנתניה לירושלים . טרמפ שהרחיק לערי הבירה המרגשות ביותר בעולם והצטרפו אליו שלושה ילדים מופלאים . הסיפור שלי עדיין נכתב, ולכן הספר הזה הוא רק סיכום ביניים מבחינתי . הזדמנות טובה להתבונן על הכול - מההתחלה . כעשור לפני שיחת הטלפון שהזניקה אותי מעזה לבון הייתי קצין תותחנים בשירות קבע . לקראת סיום השירות הוצע לי להמשיך במסלול פיקודי בצבא, אבל זמן ‑ מה לפני השחרור התרחש אירוע ששינה את מסלול חיי . הוא לא אירע בשדה הקרב, אלא דווקא בסדרת חינוך עם חיילַי בבית גולדמינץ . החלק הטוב ביותר בסדרה היה שבין הרצאה אחת לאחרת בנושאי מנהיגות קפצתי לביקורים חטופים בבית דודתי רינה שבכפר הס, שם נולדה כאמור אמי . באחד הביקורים הכירה לי איילת בורד, בת הכפר, את חברתה הדס חת, צעירה ביישנית ויפה בעלת חיוך כובש, ששירתה כמ"כית טירוניות בבה"ד 12 . מאותו הרגע הפכו ביקורי בכפר הס לתכופים יותר ויותר . סיפור היכרותנו התחיל בצורה לוגיסטית יותר מרומנטית . הדס הגיעה לבקר את איילת בפג'ו 504 נוצצת . בהמשך התברר לי כי היא שייכת לפרופ' מאיר חת, כלכלן בעל שם עולמי, אז יו"ר הבורסה ולאורך השנים יו"ר בנק לאומי, המפקח על הבנקים, יו"ר טבע, ובמקרה גם אביה - איש חכם, ישר וצנוע . באותו הרגע זיהיתי הזדמנות לטרמפ חזרה לירושלים ברכב שרד יוקרתי לצד הסמלת היפה, תושבת העיר . מי ידע שגם היום, כ ‑ 40 שנים אחרי אותה נסיעה, נמשיך במסע המשותף . קלישאות, מתברר, הן נכונות לפעמים . בין עזה לבון  11

משכל (ידעות  ספרים)


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר