|
|
עמוד:13
מדינה 13 צורת קיום ‑‑ במשותף ( being ‑ in ‑ common ) של רבים, אבל עדיין לא היה אז מונח אחד כולל לציון מין כללי שמתיימר לחבוק את כל הצורות האלה, כאילו היו התפרטות שלו לאחד מסוגיו . ההבדל בין השלטון האחד ‑ מלוכני או רפובליקני, רודני או חוקתי ‑ ובין ריבוי הנשלטים שכפופים לו וניצבים מולו ‑ עם, אומה, חברה, נתינים או אזרחים, והדרך הנכונה לקיים את ההבדל הזה ולייצב את היחסים בין השלטון לנשלטים, העסיקו את המחשבה הפוליטית מראשיתה . את המונח "מדינה" אפשר לפרש כצורה מודרנית מאוחרת יחסית שניסחה את ההבדל הזה באופן מופשט ועקרוני וייצבה אותו באמצעות הנחת קיומה של ישות פוליטית המחזיקה את הנבדלים יחדיו, קודמת להם ואינה תלויה בהם . רק כשהיא מופיעה כך, ללא תלות בצורת השלטון, שאותו היא מאגדת יחד עם העם הנשלט, יכולה המדינה ללבוש צורות 4 שונות לפי אופי המשטר השורר בה ( מלוכני, רפובליקני וכדומה ) . מושג המדינה, להבדיל מן המילה עצמה, הופיע תחילה מתוך ויכוח עם הוגים שהבינו את היחס בין השלטון לַקהילה הנשלטת כיחס בלתי אמצעי ; בין אלה היו רפובליקנים שביקשו לרסן את השלטון באמצעות הכפפתו לרצון העם או לקבוצה מיוחסת מתוכו, ומלוכנים שביקשו לרסן את העם על בסיס אישור מחודש של הסמכות הבלתי מוגבלת של השלטון, שאותו גילם עבורם המלך . המדינה הופיעה תחילה כביטוי להתנגדות לשני הכיוונים של הרדוקציה הזו . הרדוקציה אינה אפשרית אם יש מסגרת משותפת לשלטון ולנשלטים, שמכילה את שני הקטבים אבל נבדלת מהם . המסגרת הזאת היא המדינה . הוֹבס, שכתב כאמור באמצע המאה ה ‑‑ ,17 יכול היה לתפוס כך את היחסים בין שלטון לנשלטים, מפני שתפס הן את הריבונות והן את הקהילה הפוליטית כארטיפיקטים : "מכוח האוּמנות נוצר אותו לויתן גדול הקרוי מדינה ( ובלטינית 5 מטפורת הגוף, שהוֹבססיויטס ) , שאינו אלא אדם מלאכותי" . מפתח בפירוט במבוא ל לויתן , מאפשרת לו למקם על פני מישור
|
|