|
|
עמוד:14
זיגמונד פרויד - הלא מודע 14 יודעים די כדי להגיע למסקנות סופיות ועלינו להמשיך לחקור לפני שנתחייב להן . התיאוריה המוצגת היא "אינסופית" . אנו אמורים להבין שההיסוסים, ההתחבטויות וההתלבטויות הם אמיתיים ואינם משמשים כמלכודת רטורית לקוראים, אלא לעתים רחוקות . היה אפשר לשאול אותי האם ובאיזו מידה אני עצמי משוכנע בנכונות ההשערות שנפרשו כאן . תשובתי תהיה אז שאינני משוכנע בהן בעצמי ואף אינני מבקש לעשות להן נפשות . ליתר דיוק, אינני יודע עד כמה אני מאמין בהן . דומני שאין צורך להביא כאן בחשבון את הגורם הרגשי של השכנוע . הרי אפשר להתמסר למהלך מחשבתי, לעקוב אחריו לאן שיוליך מסקרנות מדעית גרידא, אם תרצו, לשמש כפרקליטו של השטן שלאו דווקא מתמכר לשטן משום כך . 10 הדברים אמנם נכתבו ב מעבר לעקרון העונג ( 1920 ) , אך דומני שהם יפים לכל כתיבתו התיאורטית של פרויד . זו נקודת הפתיחה שממנה הוא יוצא ומבקש מהקוראים ללכת בעקבותיו . משום נקודת המוצא הזאת, שסימנה ? ולא ! הוא מרשה לעצמו להכתיר את הפרק השביעי של המסה שבלב החיבורים המטאפסיכולוגיים, "הלא מודע", בכותרת "על ( אי‑‑ ) ידיעת הלא‑‑מודע" ( Agnoszierung des Unbewussten ) . בעולם הרפואה שפרויד בא ממנו, הוראתו של שם הפעולה Agnoszierug מכוונת לזיהויו של דבר שקיומו משוער אך הוא עדיין בחזקת לא ידוע . מקור המילה הוא ב"אגנוסטיקה", אשר בפילוסופיה ובתיאולוגיה מורה על הטלת ספק שהוא בה בשעה אי‑‑שלילה של קיום דבר שטרם הוכח . השימוש בפועל הזה מעיד על הזהירות היתרה שפרויד נוקט כשהוא נמנע מקביעה ודאית, 10 . זיגמונד פרויד, מעבר לעקרון העונג , תרגום : רות גינזבורג, תל אביב : רסלינג, 2021 .
|
|