|
|
עמוד:13
גישות חדשות בפסיכותרפיה פמיניסטית 13 הפמיניסטי מנקודת מבטה כאחת התיאורטיקניות הידועות בארצות הברית וכמי שתרמה בעצמה להתפתחות התיאוריה והטיפול הפמיניסטי החל משנות ה‑‑ 70 של המאה ה‑‑ 20 . פרופ' בראון הייתה מנטורית ומורה של רבים מהפסיכותרפיסטים ב"אישה ב‑‑שלה" . בפרק השני מתארת פרופ' שיר דפנה‑‑תקוע את התפתחות הפסיכותרפיה הפמיניסטית בישראל על רקע השפעות מהעולם . הפרק מדגיש את התפיסה שאימצו נשות טיפול פמיניסטיות אקטיביסטיות ישראליות ש"האישי הוא הפוליטי" . הפרק מדגיש את הביקורת של הטיפול הפמיניסטי כלפי גישות פסיכואנליטיות מסורתיות המקבעות מוסכמות מגדריות, ואת התפיסה שהקונטקסט החברתי והפוליטי הוא חלק בלתי נפרד מהחיים ומהשיח הטיפולי . שער שני ( מחקר ) : הפרק השלישי נכתב על ידי ד"ר אפרת נוה, בהתבסס על מחקר איכותני עם אסירות אמהוֹת בכלא נווה תרצה . המחברת מציעה עקרונות לעבודה קלינית פמיניסטית עם אמהוֹת ממרחק . המודל מונה שלושה עקרונות ליבה : מודעות להשפעות פטריארכליות, יחסי שוויון בטיפול, והתערבות פסיכו‑‑חינוכית ביחס לתפקיד האימהי . בפרק הרביעי סוקרת ד"ר גלי זהר ממצאי מחקר על אודות הקשר בין התעללות מינית בילדות, דיסוציאציה, ופגיעה עצמית בקרב נערות במצוקה בישראל . על סמך הממצאים, המחברת מציעה קווים לטיפול פמיניסטי בנערות שפוצעות את עצמן . בפרק החמישי ד"ר שמרית פרינס אנגלסמן מציעה נקודת מבט פמיניסטית לעבודה עם נשים חרדיות . היא מבקשת לטעון שטיפול פמיניסטי בחברה החרדית חייב להיות רגיש תרבות ולהתמודד עם דילמות ליבה אשר נעוצות בדיאלקטיקה שבין הערכים הפמיניסטיים לבין הערכים הפטריארכליים של החברה החרדית . שער שלישי ( עבודה פרטנית ) : בפרק השישי פרופ' ג'ולי צוויקל מציעה מודל להתערבות קוגניטיבית‑‑התנהגותית המשולבת באמנות ( CB‑ ART ) עם אישה לאחר לידה טראומטית .
|
|