|
|
עמוד:11
אסלאם בצל הפירמידות 11 לחלץ את החברה הפרימיטיבית של תקופתו ממצב של בערות . תוצאת מאמציו של מוחמד האדם, לדעתם, הייתה יצירת פאר תרבותית שיכולה לשמש מסגרת של ערכים ומנהגים המתאימים לתפיסת עולמו של המוסלמי המודרני, החילוני . כדי לתמוך בטענה זאת אסקור כאן את עבודותיהם של שלושה אינטלקטואלים מצרִים מרכזיים : מוחמד חוסין הַיכּל, תופיק אל‑‑חכים ועבאס מחמוד אל‑‑עקאד . האסלאם לא היה התשובה הראשונה וגם לא היחידה שאינטלקטואלים אלה ניסו להבנות בזהותה של מצרים המתחדשת ; קדמו לו רעיונות לייבא את אירופה למצרים כחלק אינטגרלי של התרבות המצרית, וכן ניסיונות להחיות את התרבות הפרעונית . שתי גישות אלה ואחרות לא הניבו פרי, והאינטלקטואלים הבינו שעליהם להכיר באסלאם כחלק מהמורשת ההיסטורית והתרבותית שלהם ולהבנות את הזהות המצרית סביבו . פועלם זה לא הובן כראוי במערב, שם ציפו שמצרים תאמץ מודלים מערביים של קִדמה . על כן תיארו מלומדים מערבים את הכתבים האסלאמיים של האינטלקטואלים, האסלאמיאת, כביטוי למשבר ולנסיגה . ספר זה יציע, אם כן, פרשנות חדשה למטרותיהם של האינטלקטואלים ולסיבות שהניעו אותם ללכת בדרך שבה הלכו, תוך התבססות נרחבת על הטקסטים הכתובים שלהם והצבתם בהקשר ההיסטורי הנכון : הכיבוש הבריטי וחיפוש הזהות בד‑‑בבד עם מאבק לעצמאות . השנים הרבות שעברו מאז יצאו האסלאמיאת לאוויר העולם הוכיחו כי לא נס לֵחם ; ספרי הסוגה הזו זכו לתפוצה עצומה והם נקראים גם היום בכל רחבי עולם האסלאם . התחושה היא כי הם עונים על הצורך בקרב ציבור מוסלמי גדול להגדיר מחדש את האסלאם במונחים תרבותיים‑‑מודרניים . כמו כן נראה שהאסלאמיאת הצליחו לגדל דור של משכילים מתונים, אשר ספגו באמצעותם את יסודות הנאורות והליברליזם האירופי בלי לאבד מאומה מן המורשת ומערכי המוסר האסלאמיים .
|
|