|
|
עמוד:10
אפרים ברק 10 מודרניות, השליטה לזמן‑‑מה משטר מהפכני‑‑סוציאליסטי ואף דיכאה את מערכות המשפט והחינוך הדתי . אך בשנת ,2012 בתום שנה ומחצה של חוסר שקט פוליטי, עלה על כס המנהיגות נציגו של הארגון שפעל במשך תקופה ארוכה מחוץ לחוק ושרבים מאנשיו נכלאו והוצאו להורג . אולם אך עברה שנה והגלגל התהפך . ביולי 2013 הדיח הצבא את מורסי וטבח באחים המוסלמים ובתומכיהם . הסיבות שהובילו למהפך האלים רבות הן ומגוונות : יש בהן סיבות חברתיות, כלכליות, פוליטיות וכיוצא בהן, אולם סיבה אחת נוספת ישנה, ואליה ארצה לכוון את הזרקור : במצרים קיימים יסודות חילוניים ; עוצמתם אולי אינה בולטת, אך השפעתם ניכרת . בהתקוממות בכיכר "תחריר" בקהיר, בתחילת שנת ,2011 נטלו חלק מספר תנועות וקבוצות . הן כללו אסלאמיסטים שקראו סיסמאות דתיות, אך גם קבוצה קטנה, ליברלית, שהונהגה בידי משכילים מודרניסטים דוגמת מוחמד אל‑‑בראדעי ואימן נור ; הללו דיברו על חופש ועל מלחמה בשחיתות . אנשי עילית משכילים אלה נולדו והתחנכו בתקופה שבה ניסתה מצרים לטפח אתוס חילוני‑‑מודרני . את רובם לא ניתן אולי לכנות חילונים במשמעות המקובלת היום, אולם המשותף להם הוא ראיית האסלאם כמכלול של ערכי תרבות ולא כמסגרת דתית מחייבת . הם ביקשו שמצרים תתנהל בעידן המודרני כמדינה מערבית לכל דבר, שתנהיג בחירות דמוקרטיות, מערכת משפט חילונית וכלכלת שוק . בספר זה אבקש לטעון שאת האתוס החילוני‑‑תרבותי החלו לעצב אינטלקטואלים מצרים חשובים בשנות השלושים של המאה שעברה במסגרת פרויקט שכונה אִסלאמיאת, דהיינו יצירות ספרותיות בעלות גוון אסלאמי . האינטלקטואלים ניסו לשכנע את קוראי יצירותיהם כי מוחמד, מי שהביא את בשורת האסלאם, לא היה נביא כי אם מנהיג ומדען גאוני . בשורתו, לטענתם, לא הגיעה ממקור אלוהי ולא נועדה ליצור מערכת של חובות דתיות, אלא
|
|