|
|
עמוד:12
12 | תאוריות ציניות אשר בלב הציוויליזציה המערבית נמצאים בסיכון רב ברמת הרעיונות המקיימים אותן . אופיו המדויק של האיום הזה מסובך, מכיוון שהוא נובע משני לחצים גדולים לפחות, האחד מהפכני והאחר ריאקציונרי, הנלחמים זה בזה על הכיוון הבלתי ליברלי שיש לגרור אליו את החברה שלנו . תנועות פופוליסטיות מהימין הקיצוני, הטוענות שהן מנהלות קרב אחרון נואש למען הליברליזם והדמוקרטיה ונגד גל הולך וגובר של פרוגרסיביות וגלובליזם, מתחזקות בכל העולם . עם הזמן, התנועות הללו נמשכות יותר ויותר לדיקטטורים ומנהיגים רודניים שיכולים לכאורה לשמר את ריבונות "המערב" וערכיו ולהגן עליהם . במקביל, צלבנים חברתיים פרוגרסיבים מציגים את עצמם כאביריה הבלעדיים והקדושים של קִדמה חברתית ומוסרית שבלעדיה הדמוקרטיה חלולה וחסרת משמעות . אלה, בשמאל הקיצוני ביותר, לא רק מקדמים את מטרתם באמצעות מטרות מהפכניות הדוחות במפורש את הליברליזם בהציגן אותו כצורה של דיכוי, אלא עושים זאת באמצעים סמכותניים יותר ויותר, המבקשים לבסס אידאולוגיה קנאית ודוגמטית לחלוטין באשר לסדרי החברה הראויים . כל צד במערכה הזו רואה באחר איום קיומי, וכך כל אחד מהם מתדלק את הפרזותיו הגרועות ביותר של חברו . מלחמת התרבות הזו נמרצת עד כדי כך שהיא מגדירה את החיים הפוליטיים — ויותר ויותר גם החברתיים — בראשית המאה ה- 21 . אף שהבעיה מימין חמורה וראויה בפני עצמה למחקר מעמיק, התמחינו בטבעה של הבעיה משמאל . זה קרה גם משום שאנחנו מאמינים כי אף ששני הצדדים דוחקים זה את זה לשיגעון ולהקצנה נוספת, הבעיה בשמאל מייצגת ניתוק מבסיס כוחו ותבונתו ההיסטורי, הליברליזם . הליברליזם חיוני לשימור הדמוקרטיות הליברליות שלנו . כפי שכתבנו בעבר, הבעיה נובעת מהעובדה כי השמאל הפרוגרסיבי כרת ברית לא עם המודרנה אלא עם הפוסטמודרניזם, הדוחה את האמת האובייקטיבית כהזיה של הוגי הנאורות התמימים או היהירים וצרי האופקים,
|
|