|
|
עמוד:8
8 חיסול הקאסטות ועד כמה יוכלו קוראים בני זמננו ליהנות וללמוד ממנו אם תינתן להם האפשרות למקמו בהקשרו ההיסטורי : מי ייסד את ג'ט – פט – טודק מנדל ? מי היה סָנְט ראם, האיש ששחה באומץ נגד הזרם הסוחף של הדעה השלטת, זו של אַרְיָה סַמָג' ? מה היתה התקרית בכפר קַוִויתָה, שאמבדקר מזכיר אך לא מתאר בפירוט ? מניין שאב את הרעיונות של "יעילות חברתית", "אורח חיים מכליל" ו"אנדסמוזה חברתית" ? מהו בעיניו הקשר בין המועצה הצבאית ברומא העתיקה לבין צו הייצוג הנפרד מ - 1932 ? מה הקשר בין הפמיניסטית האנרכיסטית האמריקאית ווֹלְטֶרִין דֶה קְלֵייר לבין הפעולה הישירה שאמבדקר הטיף לה ? כדי לנסות לענות על השאלות הללו התחלתי להוסיף הערות שוליים לטקסט, ובתוך כך גיליתי כי עד לפרסום המהדורה השנייה ב - 1937 הכניס אמבדקר מגוון שינויים חשובים אך כמעט בלתי – מורגשים בנוסח . המהדורה השנייה כללה גם את חליפת המכתבים שלו עם גנדהי . במהדורה נוספת מ - 1944 ערך אמבדקר שינויים נוספים . השינויים מצוינים כאן במידת הצורך . המהדורה הראשונה כללה פסקאות ארוכות שהתמשכו לעתים על עמודים שלמים . אלה עברו חלוקה מחדש . המספור המקורי נשמר, אך הפסקאות החדשות מוספרו אף הן . הכתיב והשימוש באותיות גדולות שונו בהתאם לכללים . "חיסול הקאסטות" שזור צמדים של פסוקים חרוזים בסנסקריט . אמבדקר מצטט אותם בשטף ובביטחון, אך אינו טורח לתרגמם עבור קהלו המשכיל . לצורך התרגום פניתי אל המלומד בּיבֶּק דֶבְּרוֹי, שנענה לפנייתי בהתלהבות נדירה . הוא טיפל בכל צמד שורות כבתצרף . המבוא שכתבה ארונדהטי רוי, "הדוקטור והקדוש", הוא למעשה מסה ארוכה - כמעט ספר בפני עצמו - המציגה לקורא את נוהג הקאסטות כפי שבא לידי ביטוי בהודו של ימינו, ואת ההקשר ההיסטורי של הוויכוח הפומבי שהתגלע בין אמבדקר לגנדהי בעקבות פרסום
|
|