|
|
עמוד:10
10 פתיחוּת מלאה וספק למנחה שלי לדוקטורט . קורס אחד עסק בזן בודהיזם, והאחר בשירת הייקו . הזן הקסים אותי אז, אף שהבנתי מעט מאוד ממנו, ובעיקר הקסים אותי ג'ושו, מורה הזן בן המאה השתים – עשרה שהופמן מרבה להזכירו ואף כתב ספר על צורת ההוראה המיוחדת לו, ספר שנפגוש כאן לא מעט . שני קורסים במסגרת הלימודים לתואר הראשון, זה הכול, אבל זה היה בלתי נשכח . באמת, יש אהבות ממבט ראשון שנמשכות לנצח, התאהבויות שנהפכות לאהבה עמוקה . בגיל שלושים וחמש נסעתי עם בן זוגי ליוון . ערכנו מסע ממושך ומרתק בחבל הפלופונס, שבגלל הנטייה שלי לרוחניות היה רווי מקדשים ומזבחות עתיקים ומוזרים, ממש כמו שאני אוהבת . סיימנו את הטיול באתונה . ביום האחרון באתונה, רגל אחת כבר בארץ, טיפסנו אל ראש הגבעה . מזג האוויר היה מעונן, שמים אפורים רבצו מעל לאקרופוליס . האתר היה בשיפוצים, אבל אפשר היה להתבונן מבחוץ על המבנה המעוטר כולו בפסלונים . ושם, בראש האקרופוליס, אל הראש שלי קפץ ( כי כן, החוויה היתה כאילו זה בא מבחוץ פנימה ) הדיבר השני של היהודים : "לֹא יִהְיֶה לְךָאֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי . לֹא – תַעֲשֶׂה לְךָפֶסֶל וְכָל – תְּמוּנָה" . התבוננתי בפסלים, הפסלים הרבים שעל הקיר . ומחשבה עלתה על הדתות שהצליחו להפשיט את האלוהות מסימנים, שעלו מעלה – מעלה בתביעה עזה אל רוח האדם, אל תודעתו שמבקשת אחר הצורות - לא תעשה לך תמונה ; אף שזאת הנטייה שלך, אף שזה מה שאתה זקוק לו, אף שזה מה שמצווים התשוקה והרגש - לא תעשה פסל, לא תעשה תמונה, לא תעשה עבודה זרה . זהו הציווי של הדיבר השני של היהדות . בזן אין ציווי כזה, אבל יש עמדה ברורה מאוד באשר לצורות : צורה היא ריקות . צורות הן תופעות, ולתופעות אין מהות, ואין להתפתות
|
|