פתיחה: ישראל השנייה לא קיימת

עמוד:11

יהפוך לעולם לדומיננטי כאן, הטעם המר . תפסו מקום על הברזלים המטפוריים שעליהם ישראל השנייה יועדה לשבת לנצח . תסתכלו על המסך, האנשים האלה שתראו מדברים עם הידיים, לא מנסים לאיים עליכם חלילה, אלא לחבק אתכם, והדבר המפחיד ההוא ששכנעו אתכם שהוא "שד עדתי", הוא לא שד . הוא "פיית שוויון", פיית שוויון וצדק חברתי הנושאת בכנפיה בשורה של מתינות וסובלנות . 1 ותנסו בבקשה בבקשה להיות קשובים . כבר מתחילים . נא לשבת . מותר לעשן . ההגמוניה תובעת הגמוניה מוחלטת הסעיף הכי חשוב בתיאוריית ישראל השנייה הוא דחיית הדרישה הכי טוטאלית של ההגמוניה : הגמוניה טוטאלית . זו ליבת הסכסוך בין ישראל הראשונה לשנייה : ההגמוניה בעצם דורשת הגמוניה מוחלטת על המרחב הציבורי הישראלי ולא מוכנה לאפשר שותפות . ההגמוניה, בשם ערכי הדמוקרטיה הליברלית כביכול, אומרת למעשה לישראל השנייה : את לא קיימת . ולפרטים הממשיים עצמם, לבני האדם עצמם, היא אומרת : אני מוכנה לתת לכם שוויון, אבל בשני תנאים : רק כפרטים, ורק אם תהיו כמונו . כלומר רק לאחר שתעברו תהליך אקולטורציה ותִרבות שישיל מעליכם כמה שיותר מבגדיכם הישנים ותתייצבו לפנינו ערומים, מבוישים וחסרי כול, ורק לאחר שתִלבשו את ערכי התרבות והרוח שלנו, של ההגמוניה . הסכסוך הופך בלתי ‑ נמנע כאשר ישראל השנייה מנסה להסביר להגמוניה, בנימוס בדרך כלל : אנחנו רוצים שוויון, אבל אנחנו לא רוצים להיות כמוכם, אנחנו רוצים להיות כמונו . הסכסוך הופך בלתי ‑ נמנע כאשר ישראל השנייה מתעקשת, "אנחנו לא רוצים להיות כמוכם וכמו ההורים שלכם, אנחנו רוצים להיות כמונו וכמו ההורים שלנו, כמו אבא ואמא שלנו, וכמו סבא וסבתא שלנו, וכמו המסורת שלנו" . הסכסוך הופך בלתי ‑ נמנע כשישראל השנייה מעיזה להבהיר שהמאבק שלה לשוויון הוא בשום אופן לא מאבק שמטרתו להיות "כמוכם", ואז בזכות זה לקבל מכם שוויון ( וגם הוא בעירבון מוגבל ועם תקרת זכוכית מחוסמת ) . כשהיא חוזרת ומסבירה שעם כל הכבוד לישראל הראשונה ( ויש באמת ) והאהבה ( העמוקה באמת ) , מטרת המאבק של ישראל השנייה איננה "להצליח" להיות "כמוכם" ולהיפגע פחות מהדיכוי, אלא להצליח להיות "כמונו", למרות הדיכוי . או הכי טוב, שלא יהיה דיכוי . ישראל השנייה לא קיימת  11

משכל (ידעות  ספרים)


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר