|
|
עמוד:14
גיוס מועצת המנהלים למהלך, שלא לדבר על ההתעלמות מהסכם ההבראה, המחייב אישור משרד הבריאות והאוצר למהלך . לכך יש להוסיף את התזמון עצמו - שבועיים לאחר שכהונתי הוארכה בחוזה בשלוש שנים . ועדיין יצאתי מהאירוע, שהיה מתוקשר מאוד בעיתונות הישראלית, מעט מוכה, עם מורל נמוך, ונאלצתי להתמודד גם עם הדימוי העצמי שלי . אודה על האמת, הרגשתי מושפל . לך תסביר שמה שאתה מרגיש זו כפיות טובה מצד מי שהיתה נשיאת הארגון במשך ארבע שנים, והחליטה מה שהחליטה לאור רכילות מעוותת של הנשיאה לשעבר, ננסי פלצ'וק, שתרגמה וציטטה באורח לא מדויק כלל דברים שנאמרו בעברית סביב שולחן קבלת שבת אצל חברים ישראלים . מסתבר שמנכ"לי הדסה לדורותיהם חוו גם הם בעבר אירועים כאלה - ואף קשים יותר . ואז נחתה הקורונה . מנכ"ל משרד הבריאות דאז, משה בר סימן טוב - "צינור אינטליגנטי" של ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, פרופ' סיגל סדצקי - משדר בקול מונוטוני ובפנים חסרות הבעה פאניקה והערכות פסימיות, המשתקות את כל המשק . ואני מוצא עצמי באופוזיציה מול דוברי משרד הבריאות, המלעיטים את הציבור בהפחדות הנוראיות על מספר חולים, המונשמים והמתים הצפויים לפי מודלים שונים, שלהערכתי הם שגויים ואינם מבוססים . "זה סוג של שפעת", אני מוצא עצמי אומר בתחילת האירוע בתוכניות אקטואליות בטלוויזיה . אנחנו יוצרים פאניקה מיותרת, והפגיעה במשק תהיה הרסנית ולא פרופורציונלית למגיפה, שד"ר בעז לב ממשרד הבריאות קרא לה, למגינת לבי, "פנדמיה" . אבל הוא צדק ! מסתבר כי הזדרזתי עם פסק הדין המקֵל שלי, וזאת עוד לפני שחווינו את אלפי המתים באיטליה, בצרפת, בבלגיה ובבריטניה . טעיתי ודיברתי שטויות, ואני מאמין שהטעות הזו שלי - בהשוואה שעשיתי בין הקורונה לשפעת - עלתה למדינה ביוקר . נתתי לברסי ( משה בר סימן טוב ) , סיבה לאיֵין את כל המלצותי, והכול בשל טעותי, שעליה התנצלתי בכל פורום . מצד שני, לחמתי נגד ההסגר ( קרנטינה ) האוטומטי של שבועיים לכל הבאים מבחוץ . אני משוכנע שהסֶגר הכפוי הזה הביא רק נזק כלכלי, פגע באמון הציבור במנהיגיו, וכי אפשר וצריך היה 14 זאב רוטשטיין
|
|