מבוא

עמוד:14

מבוא 14 הייחודית שכונסה במחנות העקורים והחלה להתגבש בהם למן השחרור ועד ראשית שנות החמישים . קבוצה זו עומדת במוקד הספר הזה . מחנות העקורים בגרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה לא פעלו תקופה ארוכה, ועם זאת, החיים היהודיים החיוניים שנוצרו במסגרתם, ובמיוחד הפעילות התרבותית הענפה שאפיינה את החיים האלה, מייחדים את התקופה הזאת . תנאי חייהם של אלפי ניצולי השואה שהתאספו במחנות העקורים בגרמניה התאפיינו, בעיקר בראשיתם, בקושי ובמחסור . הלם השחרור, ההכרה שרבים מהם נותרו בודדים בעולם, והצלקות והחסכים הגופניים והנפשיים העיקו על ניצולים רבים, שכן גם באזורים ובמחנות שהיו בפיקוחם של האמריקנים והבריטים הם המשיכו לסבול לא אחת מפגיעות על רקע אנטישמי . עם הזמן ניכר שיפור מסוים בתנאי הקיום הבסיסיים במחנות, אולם גם אז נותרו תחושות הארעיות והשאיפה לצאת את המחנות, אם לארץ ישראל ואם למקומות אחרים, התחושות הדומיננטיות . עם זאת, למרות הארעיות של מחנות העקורים, מעצם הגדרתם החלו מתרקמים במסגרתם חיי חברה ותרבות עשירים . ניצולים רבים התחילו לשקם את חייהם אט - אט ; רבים מהם נישאו, הולידו ילדים ופנו לאסוף מחדש את שברי חייהם . מגמה זו קיבלה ביטוי רחב גם במישור הציבורי : בכל מחנה ומחנה צמחה במהירות הנהגה מקומית של העקורים, נוסדו מערכת חינוך ומחלקות סעד, ובעיקר, החלה להתפתח פעילות תרבותית נמרצת שרובה התנהלה ביידיש . 3 יידיש הייתה לשון הדיבור והתקשורת העיקרית של הניצולים, והשפה הראשית שבה התנהלו חיי הציבור במחנות . קשה לקבוע במדויק את מספרם של דוברי היידיש, אולם, כאמור, רובה המכריע של הפעילות הציבורית והתרבותית במחנות – ועדי הניהול על חטיבותיהם, העצרות והכנסים, מופעי התרבות, וכמעט כל עיתונות שארית הפליטה – התנהל בשפה זו . 4 אחד הביטויים הבולטים ביותר של העשייה התרבותית הפורייה ביידיש הייתה עיתונות יידיש רחבת ההיקף שיצאה לאור במחנות העקורים – יותר ממאה פרסומים שונים ומגוונים התפרסמו במחנות העקורים, עשרות אלפי 3 על מקומם של ילדי שארית הפליטה במחנה העקורים ברגן - בלזן – יתומי המלחמה והילדים שנולדו במחנה לאחר השחרור – בשיקום הניצולים ובמאמציהם לחזור לחיים, ועל תרומת הטיפול בהם במערכות החינוך והרווחה להתנהלות מחנה העקורים כולו, ראו : Hagit Lavsky, ‘The Role of Children in the Rehabilitation Process of Survivors The Case of Bergen - Belsen’, Children and the Holocaust , Washington 2004, pp . 103 – 115 4 לדיון רחב בנושא מקומה של היידיש במחנות העקורים ובמעמדן של שפות אחרות בקרב אנשי שארית הפליטה, ראו בפרק השני .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא