|
|
עמוד:10
פתח דבר 10 כבני בית באירופה . המגמות ההיסטוריות העמוקות וצירי התנועה המרכזיים שמאפיינים את תחילת העידן המודרני שזורים כאן בראש ובראשונה בסיפור האירועים שהתרחשו במאה השמונה עשרה . העדשה מתמקדת על שורה ארוכה של פרשות שהדהדו במרחב הציבורי, הן במערכות היחסים שבין היהודים לסביבתם, מהצלחת שדולת העילית היהודית העשירה לבלום את הדפסת "היהדות החשופה" של ההבראיסט אייזנמנגר ועד לדיונים ב"שאלת היהודים" במהפכה הצרפתית, והן בתהליכי השינוי הפנימיים, מהניסיונות ללבות מחדש את האמונה השבתאית בעולם שכבר נגאל לכאורה ועד לעידן הפוסט- משכילי, להתבססות החסידות ולהתחדשות המאבק נגדה במפנה המאה . אף שהוא מקיף ומפורט הספר אינו חותר לסינתזה של כלל הידע ההיסטורי הקיים על מאה השנים הללו, אלא לסיפור התהווּתו במעשה ובתודעה של העולם היהודי המודרני באחד משלביו המוקדמים והמכוננים . אין זו היסטוריה של כלל הקהילות היהודיות, והיא מוגבלת ליהודים שבאירופה הנוצרית ומתייחסת רק מעט ליהודים שתחת שלטון עות ' מאני בארצות הבלקן . ההיסטוריה המספרת גם איננה בהכרח נסיגה אל היסטוריה פוזיטיביסטית של אירועים, אישים ורעיונות . דלתות הכניסה אל "האירועים" ייפתחו כאן ככל שניתן אל עולם החוויות והפרשנויות של בני הזמן, במטרה לעמוד על המשמעות שהם עצמם נתנו למתרחש . על אף השאיפה לשזור בביוגרפיה של המאה השמונה עשרה את מרב החומרים שהזינו אותה ואת המגמות הגדולות שהניעו אותה אין בספר זה יומרה לכלול את כל מה שהתרחש בקהילות אירופה בתקופה הזו . המומחים יוכלו בוודאי לגלות חסרים ולתהות על תשומת הלב שניתנה יותר למרכז אירופה ופחות, למשל, לדרומה ; יותר לקהילות האשכנזים ופחות לפזורה הספרדית ; יותר לתמורות תרבותיות ומעט לכלכליות . הרחבה נוספת חשובה ומועילה יכולה להיות בהכללת קהילות הבלקן וקהילות היהודים שמחוץ לאירופה ( במזרח התיכון, בצפון אפריקה ובעולם החדש ) בתמונה היסטורית יהודית גלובלית . יש לקווֹת שלפחות לגבי יהדות מערבה, מרכזה ומזרחה של אירופה לא הוחמצו כאן מגמות מרכזיות ומסלולי התפתחות שהטביעו חותם של ממש ולא הוזנחו דמויות משפיעות, שיח פוליטי משתנה, פרשות שנהפכו לחדשות מסקרנות ויצירות דת ותרבות בולטות . הספר לא יכול היה לבוא לעולם לולא מחקרים רבים מעולים ועשירים, במיוחד מפֵּ רות המחקר של הדור האחרון . הוא מתחבר לשיח התוסס שמתנהל בקהיליית ההיסטוריונים בישראל ומחוצה לה על "העת החדשה המוקדמת" בתולדות היהודים ולמחשבה מחדש על תהליכי מודרניזציה בכלל ומודרניזציה יהודית בפרט . ככל שניתן נבנה הספר באמצעות המקורות בני הזמן, הזיכרונות, התמונות, יומני המסע, ה"מגילות" על הצלה מצרות, המכתבים, התעודות והחיבורים החדשים שהצטרפו לארון הספרים היהודי של המאה .
|
|