|
|
עמוד:14
מ בוא 14 אף שחייו של האיגוד היו קצרים, חבריו היו מעטים וכמעט שלא הייתה לו השפעה בזמנו, ואף שמבין חבריו רק לאופולד צונץ דבק בפרויקט מדע היהדות, היו הרעיון והתכנית שפיתחו מייסדיו לגורם מרכזי בעיצוב פניה של היהדות בעידן המודרני . במכתב מקיץ 1824 כתב צונץ לידידו איש האיגוד עמנואל וולוויל : 'האיגוד מעולם לא התקיים למעשה . חמישה עד עשרה אנשים נלהבים חברו יחדיו, וכמו משה העזו לקוות להפצתה של רוח זו . הייתה זו אשליה . מה שנשאר לנצח וממשיך להתקיים מתוך מבול זה הוא מדע היהדות ; הוא חי וקיים, אף אם לאורך 3 מאות שנים איש לא נקף אצבע למענו' . בספר זה אטען, שהולדת מדע היהדות במסגרת האיגוד לתרבות ומדע של היהודים הייתה נקודת מפנה מהפכנית בהתפתחותה של היהדות המודרנית . הופעת מדע היהדות שינתה מן היסוד את מושג היהדות המסורתי והפכה אותו על פניו, ובה בעת הציעה דרך חדשה של קיום יהודי לנוכח המפגש עם המודרנה, שאיים, כך נראה, על המשך קיומה של היהדות . המהפכנות של האיגוד בתחומי היהדות התבטאה בעיקר בשני נושאים : העתקת הבסיס של היהדות מדת לתרבות, ופיתוח מושג ותכנית של מדע יהדות 4 אלה כמדיום וכאמצעי לקיומה ולשימורה של היהדות בעידן הפוסט- אמנציפטורי . אפשרו – ודרשו – העתקה של היהדות כקומפלקס תרבותי מהמרחב הפרטיקולרי של פרקטיקה דתית אל המרחב האוניברסלי של התרבות והמדע . בהקשר זה הפך המונח 'יהדות' למעין רעיון אידאלי שאמור היה 'לשחרר' את הלימוד והמורשת היהודיים מהמעגנים הריטואליים והליטורגיים שלהם . הלימוד ההיסטורי של ה'יהדות', כמאגר דינמי של רעיונות דתיים, פילוסופיים ואתיים, נתפס כיצירה 3 275 . Strodtmann, Heinrich Heine, 1, p 4 על המהפכה שבישר האיגוד עמד יצחק ( איסמר ) שורש ( Schorsch ) במאמריו השונים . מאמריו וספריו של שורש היו בסיס לרבות מהתובנות בספר זה . ספרו : Leopold Zunz Creativity in Adversity יצא לאור לאחר שנשלמה הכנתו של ספר זה . על האיגוד כנקודת ההתחלה של מדע היהדות ראו בין השאר Ucko, ‘Geistesgeschichtliche Grundlagen der Wissenschaft des Judentumsʼ ; Wallach, Liberty and Letters ; Reissner, Eduard Gans ; Elbogen, ‘Ein Jahrhundert Wissenschaft des Judentumsʼ ; שורש, 'פריצת דרך אל העבר : האיגוד לתרבות ומדע של היהודים' ; מאיר, 'צמיחת ההיסטוריוגרפיה היהודית המודרנית', עמ' 39 – 57 ; הנ"ל, צמיחת היהודי המודרני, עמ' 167 – 210 ; ליבנה- פרוידנטל, 'האיגוד לתרבות ומדע של היהודים' ; Roemer, Jewish Scholarship and Culture in Ninteenth Century Germany ; Rose, Jewish Philosophical Politics . ראו גם Schulte, ‘Über den Begriff einer Wissenschaft des Judentums’ . לדיון עכשווי על המחלוקות סביב ההתחלות של מדע היהדות ראו 396 – 377 . Pelger, ‘Aus distanzierter Wahrnehmungʼ, pp . במאמריי השונים על האיגוד התייחסתי להיבטים ספציפיים בסיפורו .
|
|