פתח דבר

עמוד:10

פתח דבר 10 ולאחריו . לדעת לסקר ההקשר המסורתי של הספר בחוליית ספרי פולמוס אנטי-נוצריים מחזק את הטענה ש'ספר הביטול' נכתב עבור יהודים ולא עבור לנוצרים . המאמר האחרון בשער עוסק בסכולסטיקה הנוצרית ובהשפעתה על המחשבה היהודית בזמנו של קרשקש . למגינת לבנו, במשך הזמן הארוך שבין כתיבת המאמר לבין הבאתו לדפוס, מאורו זונטה, חוקר מבריק שעסק רבות בקשר בין הפילוסופיה היהודית לסכולסטיקה הנוצרית, חלה ונפטר . יהי זכרו ברוך . את התרגום, הכתיבה והעריכה הסופית של המאמר נטל על עצמו ד"ר עפר אליאור ואנו מודים לו על כך . המאמר עוסק בהוגה העלום ר' דוד מרוקה – בן זמנו של קרשקש – ובשאלת ההשפעה הסכולסטית עליו . זונטה מראה שספרו, 'זכות אדם', המגן על ה'טוהר' המהותי של אדם הראשון ( בניגוד לעמדתם של תיאולוגים נוצרים רבים ) – נפרס לפי המתכונת של סילוגיזם סכולסטי לטיני . לטענת זונטה, עמדותיו וגישותיו ביחס לפילוסופיה הסכולסטית הלטינית ולתאולוגיה הנוצרית בת הזמן קרובות לאלו שנקט קרשקש בחיבורו 'ביטול עקרי הנוצרים' . השער הבא של הספר עוסק בהגותו של ר' חסדאי קרשקש ובשאלת מקורותיו הפילוסופיים . גבריאלה ברזין דנה בהשפעת הגותו של אבן סינא על הגותו של קרשקש, כפי שהוא התוודע אליה, בין השאר, דרך 'מאמר אלהי' של ר' משה הלוי . שלום צדיק דן בקשר שבין תורתו של המומר אבנר מבורוגס על אודות השילוש לבין תורת התארים של קרשקש, ואילו אסתי אייזנמן משווה את המרכיבים של מושג האהבה במשנתו של קרשקש למרכיבים דומים הנמצאים במשנתו של ר' משה בן יהודה, הוגה שקדם אך בדור לקרשקש והטרים אותו בכמה סוגיות הנוגעות לביקורת המדע האריסטוטלי . מאמרו של חיים קרייסל בוחן את שיטת קרשקש בטעמי המצוות וייחודה לאור ההגות היהודית המוקדמת הנוהגת להבחין בין מצוות שכליות לשמעיות, ומאמרו של דב שוורץ משווה את תורות הזמן והבריאה של קרשקש לאלה של שמריה האקריטי, הוגה ביזנטיוני בן תקופתו של קרשקש, במגמה לבדוק את היקף הביקורת על האריסטוטליות במרחב היהודי בן הזמן . השער האחרון של הספר דן בהשפעת הגותו של קרשקש על הדורות הבאים . מאמרו של משה אידל עוסק בהתעניינות בספר 'אור ה'' בעשורים האחרונים של המאה החמש עשרה אצל מחברים נוצרים שהיו חלק מן התסיסה העיונית ברנסנס הפלורנטיני הנוצרי . לטענתו, את ההתעניינות בספר יש להבין על רקע הגעתם לאיטליה של חיבורים עבריים שיש בהם תמהיל של פילוסופיה ובכלל זה נאו-אפלטונית, יסודות הרמטיים, קבלה, מגיה ואסטרולוגיה, תמהיל הדומה במקצת למה שהתהווה בשליש האחרון של מאה זו בחוג ההוגים בפירנצה .

מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר