|
|
עמוד:14
גור אלרואי 14 משאל שבו התבקשו עשרה יהודים אמריקנים בולטים לציין עשרה ספרים שעיצבו והשפיעו על העולם היהודי . עולם אבותינו היה הספר היחיד שהופיע בכל אחת מן הרשימות . התקבלות הספר הייתה קשורה גם לחגיגות מאתיים שנה להיווסדותה של ארצות הברית . הייתה אז כמיהה בחברה האמריקנית ללמוד על העבר, ובין היתר גם על העבר היהודי . האו השווה את הצלחת עולם אבותינו להצלחת שורשים : תולדות משפחת עבדים של אלכס היילי ( Haley ) , הספר שיצא לאור באותה השנה ושהקהילה האפרו-אמריקנית מצאה בו עניין רב . עם זאת, אין לראות ב עולם אבותינו ספר שעוסק בתולדות היהודים בארצות הברית מיום הגעתם למושבה ההולנדית ניו אמסטרדם ועד ההגירה הגדולה ממזרח אירופה . לא הוכנסו לספר סיפוריהם של היהודים הגרמנים שקדמו ליהודים המזרח-אירופים ולא סיפורי היהודים הספרדים שקדמו לגרמנים, וגם לא אלה של קהילות יהודיות בערים אחרות בארצות הברית . האו התמקד ביהודים בניו יורק בלבד, מי שהיגרו אליה ממזרח אירופה בסוף המאה ה- 19 ובראשית המאה ה- 20 . כתיבתו הייתה טוטלית והתמקדה בכל מעגלי החיים של יהודי הלואר איסט סייד : תנאי מגורים ומשלח יד ; משפחה ומתחים בין-דוריים ; תנאי עבודה קשים וחברות באיגודים מקצועיים ; נטישת נשים, פשע, זנות ועבריינות נוער ; סוציאליזם יהודי ותנועת הפועלים היהודית ; אינטלקטואלים יהודים, תיאטרון, ספרות ועיתונות יידיש . את פרק הזמן של ההגירה הגדולה חילק האו לשתי תקופות : התקופה הראשונה, מ- 1881 עד ,1900 התאפיינה בעוני כבד, תנאי קיום קשים מנשוא ושיעורי תמותה גבוהים של המהגרים ובעיקר של ילדיהם ; בתקופה השנייה, מ- 1900 ואילך, חל שיפור ניכר באורחות חייהם של המהגרים היהודים . הצלחת הספר זימנה להאו גם ביקורות לא מחמיאות . המרכזית שבהן היא שהספר חף, ככל הנראה באופן מכֻוון, מעיסוק בחיי הדת של המהגרים היהודים . האו ביקש לשרטט לפני הקוראים את התרבות היידישיסטית-הסוציאליסטית שהתגבשה בחברת המהגרים היהודית והייתה לימים הבסיס לתרבות היהודית החילונית בכללותה בארצות הברית . במובן הזה ניתן להבחין בהטיה האידיאולוגית של האו גם לאחר עזיבתו את העולם המרקסיסטי ו'חזרתו ליהדות' . אולם לא נכון לטעון שהאו התעלם לחלוטין מעולמם הדתי של המהגרים . ייתכן שהוא לא העמיק ולא הרחיב מספיק, וייתכן שהפגין ביקורתיות יתר כלפי הממסד הדתי אורתודוקסי, אבל בפרקים מסוימים בספר הוא כותב על בתי הכנסת בלואר איסט סייד ומתייחס לאמונה הדתית של המהגרים . ביקורת נוספת נגעה לכותרת הספר עולם אבותינו , שמתעלמת מנשים ומההיבטים המגדריים שבהגירה היהודית לניו יורק . האו דחה ( ובצדק ) את הביקורת וטען שבכתיבתו התייחס הן לתא המשפחתי והן למקומן של נשים מהגרות ושל אימהות בחיי היום- יום בלואר איסט סייד .
|
|